עורכי דין
חזקת הגיל הרך
סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי כאשר הורים לילד החליטו לחיות את חייהם בנפרד, הם רשאים להגיע להסכם ביניהם ביחס לשאלת האפוטרופסות והמשמורת על הילד – למי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע.
סעיף 25 לחוק קובע כי במידה וההורים לא מגיעים להסכם שכזה, או שלא ביצעו הסכם שכן הגיעו אליו, בית המשפט רשאי לקבוע בעצמו את העניינים הללו בעבור הילד, כפי שייראה לו לטובת הקטין.
עוד קובע הסעיף כי שיקול דעת זה של בית המשפט יופעל אך ורק לגבי ילדים מעל גיל 6, ועד לגיל זה הילדים ישהו אצל האם במידה ואין סיבות מיוחדות לקבוע אחרת – אם מזניחה, מתעללת וכו'.
קביעה זו נקראת בספרות האקדמית המשפטית, חזקת הגיל הרך. (ובארצות הברית – דוקטרינת הגיל הרך – Tender Year Doctrine)
חזקת הגיל הרך אמנם מעוגנת בחקיקה, אך היא שנויה במחלוקת ונדונה לא פעם בפסיקת בית המשפט העליון. למעשה, משמעותה היא כי ברגע בו בני הזוג נפרדים/מתגרשים, ילדים מתחת לגיל 6 עוברים אוטומטית לחזקתה של האם מבלי שלאב יש כל אמירה בעניין.
הבעייתיות שבחזקה זו, נובעת מהעובדה כי למרות שמדובר בילדים עד גיל 6 בלבד, המציאות היא שהחזקה מיושמת על כלל הילדים של בני הזוג, גם אם גילם עולה על גיל 6, וזאת על מנת לא להפריד בין האחים. כך, לאב למעשה אין סיכוי ממשי לקבל משמורת מלאה על ילדיו.
עקרון טובת הילד וועדת שניט
עקרון טובת הילד הוא מושג חברתי ומשפטי, שמבטא הסכמה חברתית לפיה לחברה ישנה הזכות להביע דעה על אופן גידול ילדים, גם אם זו שונה מדעת הוריהם. עקרון זה מבקש להיטיב עם הילד ככל שניתן, ולכן הוא מהווה שיקול ראשון במעלה המנחה את בית המשפט בפסיקותיו ביחס למשמורת ילדים ומזונות ילדים.
הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה קבעה כי משמעות עקרון טובת הילד היא זו המפורטת באמנה הבינלאומית משנת 1989 בדבר זכויות הילד, לפיה "טובת הילד מורכב ממכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד. הזכויות, הצרכים והאינטרסים יישקלו לאור רשימת גורמים רלבנטיים לחייו של הילד כגון: רצונו, גילו, קשריו ויחסיו עם הוריו ודמויות משמעותיות אחרות בחייו וכיו"ב.
לכל אחד, מגורמים אלה יינתן משקל בשקלול הסופי של טובת הילד, כאשר המשקל של אותו גורם עשוי להשתנות על פי סוג ההחלטה שבנדון, או גילו וכשריו המתפתחים של הילד".
בתיק 4575/00 קבעה השופטת דורנר מספר שיקולים שעל בית המשפט לשקול עת שהוא מבקש ליישם את עקרון טובת הילד – "ייתחשב בית המשפט בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים. ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו… אמות מידה אלה ישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה".
בשנת 2005 הוקמה ועדת שניט. מטרת הוועדה הייתה לבחון מחדש את הדוקטירנות הקיימות ביחס לאחריות ההורית במצב של פרידה וגירושין, ולאחר 6 שנים של התדיינויות פרסמה הוועדה את המלצותיה.
ההמלצה המרכזית והדרמטית ביותר הייתה לבטל לחלוטין את חזקת הגיל הרך, וזאת לשם מימוש ראוי של עקרון טובת הילד.
במקום הענקת משמורת אוטומטית לאם, יש לבחון כל מקרה לגופו ולמצוא את ההסדר המתאים ביותר לכל ילד וילד על פי היכולות ההוריות של כל אחד מההורים.
כיצד נבחנת טובת הקטין?
"בהקשר זה קובעת הפסיקה, כי תסקירי הסעד וחוות דעתם של מומחים מהווים אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שיובאו בפני בית המשפט; התסקירים הינם בבחינת חוות הדעת ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי."
המציאות כיום
על אף מסקנותיה של וועדת שניט, חזקת הגיל הרך לא בוטלה והיא עודנה הדין הנוהג בישראל. יחד עם זאת, המלצות הועדה אכן הביאו לשינוי מגמה בפסיקה בנושא. כיום, ניתן לראות יותר ויותר מקרים בהם בתי המשפט לענייני משפחה אינם פוסקים משמורת אוטומטית לאם, אלא בוחנים את המקרים לגופם ומעניקים משמורת משותפת לאב, אף במצבים בהם גיל הילדים קטן מגיל 6.
"...על אף אסכולות שונות, כל עוד לא בוטלה חזקת הגיל הרך בדין, אין ביהמ"ש רשאי להתעלם מקיומה. כמו כן לצורך סטייה ממנה, צריך שיתקיימו טעמים כבדי משקל. לא נמצא בפסיקה מקרה בו עדיפות האב במסוגלות הורית, על פני זו של האם, מקום בו אין חולק, כי גם לאם מסוגלות הורית טובה (כפי שנקבע במקרה דנן), תהווה בסיס מספק לצורך סתירת חזקת הגיל הרך".
בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה בעניין בעמ 919/15, לפיה במידה וקיים הסדר של משמורת משותפת בין ההורים – חלוקה שווה בזמני השהות והכנסה שווה – הן האב והן האם יהיו חייבים במזונות לילדים בגילאי 6-15. במידה והכנסתם אינם שווה, חלוקת המזונות בניהם תיקבע על פי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
מדובר בקביעה תקדימית ודרמטית, שכן הדין הדתי – שהינו הדין הקובע בכל הקשור בנישואין, גירושין ומזונות בישראל – מטיל חובה זו על הגבר בלבד. קביעה זו מתחשבת בכך שכיום, נשים מהוות חלק אינטגרלי משוק התעסוקה ובמקרים רבים הכנסתן החודשית שוות ערך ואף עולה לעיתים על זו של הגבר.
פסק הדין יצר לא מעט חילוקי דעות בין שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. חלקם סוברים שההלכה החדשה היא ההלכה הנוהגת ולכן היא מספיקה לשם הפחתת המזונות לאב והטלת חובה זו גם על האם, בעוד שחלקם סבור כי ההלכה איננה מספיקה, ויש להוכיח שנוצר שינוי מהותי בנסיבות כפי שהיה נהוג בטרם התקבלה ההלכה.
בתי הדין הרבניים לא מקבלים את ההלכה המשפטית כלשונה, שכן היא נוגדת במישרין את הדין הדתי שמטיל את חובת המזונות באופן אבסולוטי על האב ולכן הם עדיין מחילים את הדין האישי ומעדיפים להימנע ממשמורת משותפת.
הכרעה בנושא משמורת לאחר פרידה וגירושין הוא נושא טעון ומורכב רגשית. על מנת לצלוח את ההליך בצורה הנעימה ביותר לשני הצדדים, ובאופן שימקסם את טובת הילדים, מומלץ מאוד להיעזר בשירותו של משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וגירושין.
סיכומו של דבר
פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון אף לאחרונה (11/2022) מדגישים כי חזקת הגיל הרך 'חיה ובועטת', החזקה טרם בוטלה בחקיקה רשמית, ולכן היא עודנה תקפה ויש ליישם אותה.
עקב המשמעות הרבה של חזקת הגיל הרך, חשוב מאוד ומומלץ להסתייע באנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום הגירושין והמשפחה עוד בשלב התכנון של הליך הגירושין.
במשרד עורכי דין מור ושות׳, מחלקת דיני משפחה עתירת ניסיון משפטי.
אנו מטפלים בתיקי משפחה וגירושין מורכבים ועוסקים בייצוג וליטיגציה בבתי משפט.
מאחורינו ניסיון רב בטיפול משפטי בתיקי משפחה וגירושין ובכלל זה עיסוק יום-יומי בעניינים הקשורים בחזקת הגיל הרך.
אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לקוחותינו את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך.
לייעוץ משפטי בעניינים הקשורים בגירושין / משמורת – הסדרי שהות / חזקת הגיל הרך, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר טלפוני עוד היום במספר 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-441-1343
מהי חזקת הגיל הרך?
