עורכי דין
המשמעות המשפטית של פרידה לפני גירושין
נישואין יכולים להיגמר באחת משתי דרכים, מות אחד מבני הזוג או גירושין. ואולם, פעמים רבות הדרך לגירושין עוברת דרך פרידה של בני הזוג ללא מעבר הליך הגירושין הרשמי והארוך. בעוד ההשלכות המשפטיות של גירושין יחסית ברורות וידועות, ייתכן שגם לפרידה (זמנית או לא זמנית), יהיו לה השלכות משפטיות משמעותיות על ההליך כולו.
בחלק זה נרכז עבורכם את הסוגיות המרכזיות העולות במסגרת פרידה של בני זוג לפני גירושין.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
האם נכון לאישה לעזוב את הבית לפני הגירושין?
האם נכון לגבר לעזוב את הבית לפני הגירושין?
האם נכון לעזוב את הבית עם הילדים לפני הגירושין?
מי עוזב את הבית בגירושין?
האם פרידה לפני גירושין יכולה להציל את הנישואין? מה המשמעויות המשפטיות וההלכתיות של צעד זה?
מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כששוקלים אם לעזוב את הבית לפני הגירושין?
כאשר בני הזוג מחליטים להפריד כוחות, הדבר יכול לנבוע מאחת משתי אפשרויות: האחת, 'תחנה' בדרך לגירושין ואז מעמד הפרידה הוא למעשה מעין תקופת ביניים לפני ביצוע ההליך הסופי.
האפשרות השנייה היא קבלת פרספקטיבה על הקשר הזוגי בנפרד מבן הזוג. במידה והחלטתם שהנישואין אינם בני תיקון ופניכם לגירושין, למהלכים אותם תנקטו במהלך תקופת הביניים עלולים להיות השלכות משפטיות של ממש שיקרינו על הסכם הגירושין הסופי.
אם כך, בעוד פרידה מבן הזוג אינה עולה לכדי גירושין כדת וכדין, סוגיות רבות שמתעוררות אגב הליך גירושין עולות גם במקרה של פרידה.
הסדרים כספיים
ברוב המקרים בני זוג החיים במשותף מנהלים משק בית ביחד וכן חשבון בנק משותף. כמו כן, בני הזוג נהנים אלו מהנכסים של אלו. כאשר בני הזוג הפרודים ייתגרשו, בית המשפט ידרש לשאלת חלוקת הנכסים ויפסוק תשלומים שונים שיאזנו את הנכסים של שני בני הזוג מתוך הנחה שהם הבעלים שלהם במשותף.
אולם במקרה ובני זוג טרם התגרשו, ניהול החשבון המשותף וההוצאות נעשה סבוך שכן מחד גיסא, בני הזוג כבר אינם גרים תחת קורת גג אחת אולם מאידך גיסא, בני הזוג באחריות משותפת כמו הוצאות גידול הילדים או נשיאה בתשלומי המשכנתא. מכאן שהנושא הכספי, ובפרט נושא החשבון המשותף מהווה אבן נגף בתקופת הפרידה שרצוי להסדיר כפי שנציג בהמשך.
שאלת גידול הילדים
בחלק מהמקרים לאחר הפרידה, אחד מבני הזוג בוחר, או נאלץ לעזוב את הבית. או אז מתעוררת לראשונה שאלת המשמורת על הילדים. כאשר יינתן בעתיד פסק הדין שיסדיר את עניין הגירושין, בית המשפט יקבע את הסדרי הראייה ונושאי המשמורת, אולם בשלב הפרידה, על בני הזוג להחליט כיצד הם מעוניינים לחלק את המשמורת וזאת ללא התערבות של צד שלישי.
שאלת המגורים המשותפים
כאמור לעיל, כאשר בני זוג באים בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, הערכאה הדיונית מבקשת לאזן את מצבת כלל נכסי בני הזוג על מנת שתוגשם הלכת השיתוף קרי, ההנחה כי בני הזוג המנהלים משק בית משותף אכן חולקים בכלל הנכסים, וזאת ללא שיוך לבן זוג ספציפי. כלל זה תקף הגם שאחד מהם, יכול להיות אחראי על פרנסת המשפחה, והאחר על גידול הילדים.
ואולם, כאשר בני זוג נפרדים ועזיבה של אחד מהם את הבית נעשית תרחיש ריאלי, שינוי זה אינו נפסק מצד בית המשפט והוא יכול לטמון בחובו שינויים דראסטיים לבני הזוג ולילדים שכן לא זו בלבד שבן הזוג עוזב את הבית המשותף וחייו משתנים, לעזיבה זו מתלווה התרחקות מהילדים המשותפים. כמו כן, הפרדת כוחות זו כוללת הוצאות כלכליות ניכרות שכן כעת על בני הזוג להחזיק שני בתים בעוד שלעיתים המשכנתא על דירת המגורים המשפחתית ממשיכה להיות משולמת.
היבט משפטי נוסף נוגע לעניין המזונות. ההלכה היהודית מחייבת שהבעל ידאג לאשתו כל עוד הם נשואים ולכן אף במקרה של הפרדת כוחות (שהמניע לה הוא הבעל) הוא יהיה מחוייב, אם תוגש תביעה בעניין או מתוך בחירה, לדאוג לתשלום מזונות אישה ומדור ספציפי לאשתו. מנגד, עזיבת האישה את הבית מסיבה שהלכתית אינה נחשבת מוצדקת, עשויה להקים בבית הדין הרבני עילה לשלילת זכאות למזונות ואף את הכתובה.
אם כך, ישנם שיקולים משפטיים נרחבים שעליכם לשקול בעת קבלת החלטות על המגורים המשותפים. ראשית, עליכם לדעת שעזיבת הדירה בעת הפרידה אינה משנה בנוגע לשאלת הבעלות של דירת המגורים. כלומר, כל עוד הדירה נמצאת בבעלות שני בני הזוג (בין אם רשומה בטאבו ובין אם ביחס להלכת השיתוף), עזיבה של מי מהם את דירת המגורים אינה משנה את הסטטוס הקנייני שלה. על כן, יש להפריד את שאלת הזכויות בדירה מההשלכות הכספיות האחרות שיכולות להיווצר אם אחד מבני הזוג יעזוב את הבית.
חיים בנפרד עשויים לזמן קשרים אישיים וזוגיים חדשים. אולם הדבר עלול להיות בעייתי שכן יצירת קשרים חדשים עלולים להיראות לבית הדין כ-"בן זוג מורד" כלומר, בן זוג שמורד בקשר הזוגי ולעניין זה עשויות להיות השלכות שונות על חלוקת המזונות והתשלום שייקבע לבסוף בבית הדין הרבני.
עזיבת הבית משנה את הסטטוס קוו המשפחתי ועלולה להיות להיות עניין משמעותי שייעשה בו שימוש על ידי בן הזוג האחר.
כאשר דירת המגורים נמצאת בבעלות משותפת של בני הזוג, לא יכול האחד להכריח את האחר לעזוב את הנכס. לכן, אם הוחלט שהפרדת כוחות עדיפה, מומלץ להגיע להסכמות בין בני הזוג בדבר תהליך העזיבה. ככל והדירה שייכת לצד שלישי כמו הורה של אחד מבני הזוג, יכול בעלי הנכס להגיש תביעה לפינוי המושכר. אולם ברור כי צעד זה הינו צעד אגרסיבי ביותר שמעמיק את הסכסוך המשפטי בין בני הזוג המתגרשים והמשפחות בכלל.
"...אין חולק שהבעל הוא שפתח את תיק הגירושין ותבע להתגרש. הבעל אף הצהיר בפרוטוקול הדיון שהוא עזב את דירת מגורי הצדדים. אמנם אף האישה הצהירה בדיונים שאין מנוס מגירושין, אך מעשים אלו של הבעל (פתיחת התיק ועזיבת הדירה המשותפת), יוצרים מציאות עובדתית, שהגירושין הינם בעטיו של הבעל, ואם כן, האישה זכאית לכתובה, אלא אם, יוכיח הבעל את טענותיו שהאישה הפסידה את זכאותה לכתובה ולתוספת כתובה." "...הטענה השלישית היא שהאישה 'זרקה' אותו מהבית. אולם, אף לטענתו ברור שהאישה לא נקטה שום צד מעשי לכפות אותו לכך, כלשונו בפרוטוקול: "היא התחננה שאצא מהחדר ואח"כ היא התחננה שאצא מהבית". בנוסף, לטענת האישה כל זה בא בעקבות הודעתו לה שרצונו להתגרש, כפי שכתבה בתצהירה: "אמרתי לו כי איני מסוגלת לישון במיטה אחת עם אדם שרוצה לעזוב אותי." במצב זה, שבעל החליט כבר להתגרש – להרבה דעות האישה פעלה בצדק להפריד מיטתם, ... יתרה מזו, לדברי האישה כבר לפני הפירוד התחיל לרעות בשדות אחרים – טענה אשר לא הכחיש הבעל במפורש. בכך, יש לראות את עזיבתו את הבית כהחלטת הבעל עצמו, והדברים נוטים כי נתן עיניו באחרת. לכן, אין לקבל את טענתו שהאישה זרקה אותו מהבית לקבוע עליה דין מורדת להפסידה כתובתה.
הסכם פרידה
כפי שנוכחנו, סוגיית הפרידה הינה נושא סבוך שיש לו משמעויות רבות על הליך הגירושין, עדיף שהדבר שייעשה בהסכמה בין בני הזוג באמצעות הסכם פרידה אשר מביא לידי ביטוי הסכמות בין בני הזוג הנפרדים על ניהול משק הבית והחיים בנפרד, על המחויבויות המשותפות, בזמן הפרידה, ככל והגעה להסכמות שכאלה אינן אפשרויות, מומלץ להתייעץ מבעוד מועד עם עורך דין המתמחה בגירושין, על מנת לקבל החלטה מושכלת.
