הגירה הורה לחו"ל לאחר גירושין
בסיומם של הליכי גירושין רבים, ייתכן מצב שבו אחד מהצדדים, לרוב מדובר בהורה המשמורן, (המינוח העדכני מדבר על אחריות הורית שווה) המעוניין בהגירה לחו"ל לטובת זוגיות חדשה, עבודה חדשה או לשם פתיחת דף חדש בחיים כשלעצמה. כאשר יש גם ילדים בסיטואציה המורכבת, עולה שאלה באשר לזכותו של אחד מהצדדים להגר לחו"ל.
המצב המיטבי, כמובן, הוא הגעה להסכמה בין הצדדים, אך ככל ואין הסכמה בין ההורים על הגירה של מי מהצדדים לחו"ל, נוצר מצב משפטי מורכב. נסקור בפניכם להלן את הסוגייה:
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
ראשית, לפי סעיף 15 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, קביעת מקום מגוריו של קטין הוא אחד מהתפקידים של הוריו.
אולם, אם הוריו לא הגיעו להסכמה בנושא מקום מגוריו, בית המשפט יכריע בנושא לפי סעיף 25 לחוק: "כפי שייראה לו לטובת הקטין". מכך, עולה השאלה כיצד למעשה מוכרע מהי טובתו של הקטין?
שאלה זו נדונה בפסיקה, ונקבעו לה מספר אמות מידה ופרמטרים לפיהם תתקבל ההחלטה, כשהעיקרון המוביל את ההחלטה הוא שמירה על טובתו של הילד.
"במציאות הנוצרת לאחר פרידת ההורים על בית המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך על בית המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים. בחינה זו צריכה להתבסס על תשתית עובדתית נאותה. חשיבות רבה במיוחד יש לחוות דעת של מומחים הן בשל יכולתם לבחון את השאלות המתעוררות בכל מקרה בעין מקצועית והן בשל היותם גורם ניטרלי לעומת ההורים היריבים. טובתו של ילד אינה מושג תאורטי. לעניינה נדרש בית-המשפט לקביעת ממצאים שבעובדה. ממצאים אלה בית-משפט לא יוכל לקבעם – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות וראיות לעניין זה פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות-דעת של מומחים."
(רע"א 4575-00 פלונית נ' אלמוני, פסקה 11 לפסק דינה של השופטת דורנר).
פסק הדין המרכזי שעוסק בנושא גירושין והגירה לחו"ל הוא פסק הדין שצוטט לעיל, בתיק הנדון בבית המשפט העליון בפני השופטים מצא, דורנר וחשין, נקבעה ההלכה המחייבת לאמת המידה שמנחה את בית המשפט בבואו לדון בנושא משמורת על ילדים, והיא טובת הילדים. בהלכה נקבע כי בשאלה מהי טובת הילדים יכריעו חוות דעת של מומחים. בתיק זה, האם (שבחזקתה היה הילד) רצתה לעבור ללונדון עם בנה כחמישה חודשים לאחר הגירושין. אביו של הילד התנגד לכך ופנה לבית המשפט לענייני משפחה שפסק לטובת האם, וזאת לאור חוות דעת של מומחית לפסיכולוגיה לפיה מעבר הילד עם אימו ללונדון יגן ויקדם באופן המירבי את טובתו של הילד. האב ערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורו של האב. האם הגישה בקשה לרשות ערעור לעליון וכך התיק נדון בערכאה זו ונקבעה ההלכה.
בתיק זה נקבעו מספר הלכות משמעותיות נוספות בנושא גירושין והגירה לחו"ל. ראשית, נקבע כי בקשת הגירה של ההורה שבחזקתו הילד תיבחן לאור אמת המידה שנקבעה והיא טובת הילדים בלבד. אמת מידה זו כאמור, מוכרעת באמצעות הוכחות וראיות לעניין טובת הילד, שמעניקות נופח ממשי וראייתי למושג "טובת הילד". הוכחות אלו הן בעיקרן חוות דעת של מומחים בתחום, המהווים גורם ניטלי לעומת ההורים היריבים. שנית, נקבע כי שאלת ההכרח של ההגירה אינה מהווה פקטור משמעותי בהכרעה בנושא.
תביעת הגירה:
ככלל, בהכרעה בנושא בקשת הגירה של ההורה שבחזקתו הילד המשותף, בית המשפט ישקלל מספר פרמטרים מרכזיים ביחס לכל מקרה פרטני ולפיהם יכריע בבקשה:
- דעתו ורצונו של הילד.
- טיב ואיכות הקשר בין הילד לכל אחד מהוריו – כיצד המעבר לחו"ל עשוי להשפיע על הילד?
- בהנחה ובקשה ההגירה תאושר, מהי היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הילד להורה שהילד לא בחזקתו.
- נכונות ההורה שבידיו המשמורת והוא המבקש את בקשת ההגירה לסייע ולהקפיד על קיום הקשר בין הילד להורה השני ובמסוגלות של הילד להיקלט בסביבה המיועדת להגירה.
- קליטת הילד במדינת היעד: זהו שיקול מרכזי ולפיו בית המשפט בוחן מהם הסיכויים כי הילד יסתגל ויקלט בצורה טובה ומוצלחת במדינה אליה מבקש ההורה להגר, כמו גם עד כמה המעבר יתרום להתפתחותו של הילד במדינת היעד.
בפסק דין נוסף בנושא גירושין והגירה לחו"ל, בעמ 27/06 פלוני נ' פלונית, נקבע כי במכלול השיקולים אותם שוקל בית המשפט, נלקחת בחשבון גם זכותו של ההורה בעל החזקה על הילד להמשיך בחייו ולהקים תא משפחתי חדש או לפתוח בדרך חדשה. זאת תוך שמירה על איזון מול זכותו של ההורה השני לשמור על קשר מלא ורציף עם הילד. כמו כן, נקבע בפסק דין זה כי יש תחילה, יש לבחון את הקטין ויכולתו לבצע את המעבר או ההגירה לחו"ל, ורק אחר כך יש לבחון את שאלת טיב הקשר עם ההורה השני. זאת, כשימת דגש פעם נוספת על טובתו של הקטין קודם לכל.
עניין נוסף שנדון בעמ"ש 9963-06-11 פלונית נ' אלמוני, הוא מתן משקל במסגרת מכלול השיקולים בהכרעה אודות הגירה לאחר גירושין לחו"ל, את העובדה כי שביעות רצונו של ההורה שהילד נמצא בחזקתו מאורח חייו וממקום מגוריו, משליכה גם על הקטין ורווחתו, שיקול שיכול לבוא לטובת בקשה ההגירה של ההורה שהילד בחזקתו.
לסיכום
הגירת הורה גרוש לחו״ל היא סוגייה משפטית מורכבת. במצב בו אתם מעוניינים להגר לחו"ל עם ילד משותף, או שידוע לכם על כך שהגרוש או הגרושה מתכננים הגירה עם ילדכם, יש להתנהל בצורה מחושבת וזהירה, תוך קבלת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי ומנוסה מעורכי דין המתמחים בתחום המשפחה.
מחלקת דיני משפחה בחברת עורכי דין מור ושות’, עתירת ניסיון משפטי. אנו מטפלים בתיקי משפחה וגירושין מורכבים ועוסקים רבות ועל בסיס יום-יומי בייצוג וליטיגציה בבתי משפט.
עורכי הדין המנוסים שלנו מספקים ליווי משפטי בהליכי גירושין מורכבים, יש לנו את הידע והניסיון בטיפול במקרים של הגירת הורה לחו״ל וניסיון או רצון לשנות את מקום מגוריו ותושבותו של קטין.
יש לנו ניסיון בתיקי גירושין המשולבים בהגירת אחד הצדדים לחו״ל, לעיתים עם הילדים המשותפים ולעיתים אף ללא הילד/ים, וגם לכך משמעות על המשך הקשר עם הילדים הנותרים בארץ.
אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לרשותך את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך.
לייעוץ משפטי (ללא התחייבות) בעניינים הקשורים בהגירת הורה לחו״ל, לאחר הגירושין, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר בטלפון 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-811-6181.
