אחריות יצרנים למוצרים פגומים: מה צרכנים חייבים לדעת?

חבות מוצר – זכויות צרכנים ואחריות יצרנים

חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 סימן מהפכה של ממש בדיני הגנת הצרכן בישראל. החוק מעגן את זכותם של צרכנים לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה ממוצרים פגומים, וזאת ללא צורך בהוכחת אשמה מצד היצרן. לפי סעיף 2(א) לחוק: "יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן". מדובר בחקיקה חסרת תקדים, שכן היא חורגת מן העיקרון המסורתי הדורש הוכחת אשמה, ומטילה על היצרן אחריות מוחלטת לבטיחות מוצריו.

המחוקק הרחיב את הגדרת "יצרן" באופן משמעותי, וכלל בה מגוון גורמים בשרשרת האספקה של המוצר, לרבות מי שמציג עצמו כיצרן, יבואן שייבא לישראל מוצר למטרות מסחריות, וכן ספק של מוצר שיצרן או יבואן אינם ניתנים לזיהוי על פניו. זאת, מפני ששרשרת האספקה של מוצרים היא מורכבת, וצרכנים עשויים להתקשות באיתור היצרן המקורי. באמצעות הרחבת ההגדרה, המחוקק מאפשר לצרכן לתבוע גורמים שונים בשרשרת האספקה, מה שמגדיל את סיכוייו לקבל פיצוי על נזקיו.

הגדרת מוצר פגום ואחריות היצרן

חוק האחריות למוצרים פגומים מגדיר "מוצר פגום" בשני מקרים עיקריים: הראשון, כאשר מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף; והשני, כאשר בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות, והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר. זאת, מפני שפגם במוצר אינו מתבטא רק בליקוי פיזי בייצור או בתכנון, אלא גם בהיעדר מידע מתאים שיאפשר לצרכן להשתמש במוצר באופן בטוח. היבט זה של החוק מטיל על היצרן אחריות גם למציאות שבה המוצר עצמו תקין, אך הוא נעדר הוראות או אזהרות מתאימות.

סעיף 3(ב) לחוק יוצר חזקה משפטית לטובת הנפגע, לפיה אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמוצר היה פגום, חזקה שאכן היה פגום. חזקה זו מהווה כלי משמעותי בידי התובע, שכן היא מקלה עליו את נטל ההוכחה הכבד שעלול להיות כרוך בהוכחת פגם במוצר, במיוחד כאשר מדובר במוצרים מורכבים או כאשר המוצר עצמו ניזוק בתאונה. עם זאת, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה, והיצרן יכול להביא ראיות המלמדות כי המוצר לא היה פגום או כי הפגם נוצר לאחר שהמוצר יצא משליטתו.

אחריות היצרן לפי החוק היא אחריות מוחלטת, כלומר, אינה תלויה בהוכחת אשמה מצדו. היא חלה גם אם היצרן נקט בכל אמצעי הזהירות האפשריים ופעל בהתאם לסטנדרטים המקובלים בתעשייה. עם זאת, החוק מעניק ליצרן מספר הגנות, כמפורט בסעיף 4, ביניהן ההגנות הבאות: הפגם נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; לפי רמת ההתפתחות המדעית בעת שהמוצר יצא משליטתו, היצרן לא יכול היה לדעת שהמוצר אינו עומד ברמת הבטיחות הסבירה; המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו והוא נקט אמצעים סבירים למניעת יציאתו; או שהנפגע ידע על הפגם והסיכון וחשף עצמו לסיכון. הגנות אלו משקפות את ההכרה בכך שבמקרים מסוימים, הטלת אחריות על היצרן אינה מוצדקת, אם מפני שאין לו שליטה על הסיכון או יכולת למנוע אותו, ואם מפני שהסיכון נובע מהתנהגות הנפגע עצמו.

לעומת זאת, התרשלות מצד הנפגע שתרמה לגרימת הנזק אינה מהווה הגנה מוחלטת ליצרן, אך בית המשפט רשאי להפחית את סכום הפיצויים. כאשר הנפגע הוא ילד מתחת לגיל 12, לא תחול ההגנה הנוגעת לידיעת הנפגע על הפגם והסיכון, ולא יופחתו הפיצויים בשל התרשלות הנפגע. הוראות אלו משקפות את ההבנה כי קטינים, ובמיוחד ילדים צעירים, אינם מסוגלים להעריך סיכונים באופן רציונלי ומלא כמו מבוגרים, ולכן ראויים להגנה משפטית מוגברת.

פיצויים והליכי תביעה בגין מוצרים פגומים

חוק האחריות למוצרים פגומים קובע מגבלות על סכומי הפיצויים שניתן לתבוע. בחישוב הפיצויים בגין אובדן השתכרות, לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק. כמו כן, פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) לא יעלו על חמישים אלף שקלים, כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן.

תקופת ההתיישנות של תביעה לפי החוק היא שלוש שנים, ולא ניתן להגיש תובענה לפי החוק אלא תוך עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן. לא ניתן להתנות על אחריות לפי החוק, וכל תנאי המתנה על אחריות זו – בטל. החוק אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין או כל דין אחר, כך שהנפגע רשאי לבחור את המסלול המשפטי המתאים לו.

היחס בין אחריות למוצרים פגומים לבין אחריות ושירות לאחר מכירה

חשוב להבחין בין חוק האחריות למוצרים פגומים לבין תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006. בעוד שחוק האחריות למוצרים פגומים עוסק בנזקי גוף שנגרמו ממוצרים פגומים, תקנות הגנת הצרכן מתמקדות בזכות לקבל שירות ותיקונים למוצרים, ללא קשר לנזק גוף.

תקנות הגנת הצרכן מחייבות את היצרן לתקן כל קלקול במוצר במהלך תקופת האחריות (שנה) ללא תמורה. הן חלות על מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים שמחירם מעל 150 שקלים. לעומת זאת, חוק האחריות למוצרים פגומים מטיל אחריות לנזקי גוף ללא קשר לאחריות חוזית או תקופת אחריות, והיא נמשכת גם אחרי תקופת האחריות שבתקנות, עד לתום תקופת ההתיישנות.