עורכי דין
בין סרבנות קשר לניכור הורי
בפתיחה ובמהלך הליכי גירושין עשויה להתעורר עוינות מכיוונם של הילדים, היעדר רצון לדבר עם אחד ההורים, דיבור לא מנומס ומרחיק, יחס לא מכבד, וחוסר עניין להיפגש ואף לעיתים לשהות באותו החדר. אם נתקלתם בתחושות וחוויות דומות, מומלץ לברר האם מדובר בניכור הורי או לחילופין בסרבנות קשר אשר עשויה להיחשב כלגיטימית, שכן להבדל בין שני המצבים עשויות להיות השלכות משמעותיות על אופן ההליך שיהיה עליכם לנהל בזירה המשפטית.
האם מדובר בניכור הורי או בסרבנות קשר?
"ניכור הורי" הוא מושג המתאר ריחוק מכוון של הילדים (כולם או חלקם) מאחד ההורים, ללא סיבה מוצדקת, כשהדבר קורה במקביל להליכי גירושין של הוריו. ביטויים לו ניתן לראות במענה קר ואדיש או דחייה אקטיבית לכל ניסיון לחידוש הקשר מצד ההורה, למשל: קללות, דיבור לא מכבד ובגילאים גדולים יותר ציניות וזלזול מוחצן. מדובר בתופעה קשה ומכאיבה, ועשויות להיות לה השלכות ארוכות טווח על הקשר בין ההורה לילדים, וכן על הילדים עצמם להמשך חייהם.
פעמים רבות, ניכור הורי נגרם עקב הסתה (לעיתים מודעת ולעיתים לא) של ההורה הראשון כנגד ההורה השני. כך למשל הורה שיצא מזוגיות שהכבידה עליו וכעת מלא מוטיבציה למצוא זוגיות חדשה ולהקים את ביתו החדש בנפרד, עשוי להיתפס כהורה שנטש את התא המשפחתי במחשבה על עצמו. הדברים מתחזקים אם הילדים נשארים עם ההורה שנשאר בבית, ורואים אותו דועך או נכנס לדיכאון עקב הפרידה. כך, כל ניסיון מצד ההורה שחווה את הפרידה כחוויה חיובית ומשחררת נתפס כבגידה בהורה שחווה אותה כדבר נוראי, ואם מדובר בהורה שמשתף את ילדיו בתחושות הקשות עקב בדידותו, או שפשוט נראה חסר מוטיבציה ופגוע, אוטומטית הילדים נוטים להיות בעדו עד כדי ניכור כלפי ההורה השני.
סרבנות קשר איננה מילה נרדפת לניכור הורי, אלא אחד מהמאפיינים שלה. כאמור, בניכור הורי אחד הדברים הבאים לידי ביטוי הוא היעדר הרצון להיפגש, אולם בניכור הורי יש מאפיינים אחרים הכוללים פעולות מצד ההורה השני שמעודד את ילדיו שלא להיפגש עם ההורה כלפיו מופנה הניכור. דברים אלו נאמרו בין היתר בבית המשפט העליון בעניין רע"א 3009/02 פלונית נ' פלוני, פ"ד נו(4) 872: "הגידול בשיעור הנישואין המסתיימים בגירושין, בצירוף העובדה שיותר ויותר אבות החלו לנהל מאבקים באשר למשמורת ולהסדרי הראייה לגבי הילדים, הם שחשפו את התופעה של ניכור הורי. ביטוי לתסמונת נמצא, בין היתר, בסירוב של הילד לקיים קשר עם אחד ההורים. מכאן השימוש במונח "סרבנות קשר" כדיבור נרדף לניכור הורי, אף שאין הראשון אלא אחד המאפיינים של התסמונת" (פסקה 8 לפסק דינו של השופט א' גרוניס).
אולם, "סרבנות קשר" איננה רק תופעה או סימפטום המשתייך לתופעה הניכור ההורי, אלא היא משמשת במושג המתאר ריחוק של הילדים מאחד מהוריהם עקב סיבות שיש בהן ממש, כלומר שהן מוצדקות, כשהילדים מסרבים לקשר עקב סיבה בעלת צידוק, והסירוב הינו מותאם התפתחותית ומבוסס בתפיסה נכונה של המציאות. בין היתר ריחוק מאחד ההורים עשויה להיות מוגדר כסרבנות קשר כשמתרחשים מצבים של טראומה שהילדים עברו או עוברים בגלל התעללות, פגיעה מינית, אלימות פיזית, מילולית או כלכלית, וכדומה לאלה.
עובדה נוספת שחשוב לדעת ביחס לניכור הורי וסרבנות קשר, היא שבשני המקרים בית המשפט יכריע בהתבסס על ראיות אובייקטיביות ופחות על תחושות ונטיות לב. על כן, חשוב מאוד להשתדל לתעד כמה שניתן את התקשורת בין ההורה לילדים, ובין ההורים עצמם, כדי להוכיח שמדובר בניכור הורי או בסרבנות קשר. חשוב ומומלץ להתייעץ על כך פרטנית עם עורך דין משפחה או עורך דין גירושין כדי להיות בטוחים שתוכלו להוכיח את טענותיכם אם תידרשו לכך בבית המשפט. על האופן שבו פוסקים ועל חוזק ההחלטה ניתן ללמוד בעניין בע"מ 9400/11 פלוני נ' פלונית (נבו 01.02.2012), אז נדחה ערעור של האב להקטנת תשלום המזונות עקב ריחוק הילדים ממנו עקב שימוש נכון בראיות אובייקטיביות מצד האם שנשארה בקשר עם הילדים: "דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע למקור סרבנות הקשר מצד הילדים מבוססת על ממצאים עובדתיים שנקבעו לאחר שמיעת עדים. משכך, בדין סירב בית המשפט המחוזי להתערב בממצאים אלו. יתרונה של הערכאה הדיונית בקביעת ממצאים עובדתיים מקבל משנה תוקף כאשר אלו מבוססים על התרשמות בלתי אמצעית מהעדים שהופיעו לפניו." (פסקה 8 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר).
"יידע כל הורה מנכר, כי לא ניתן להשתמש בנשק של הסתה וניכור הורי. כשם שהגט לא יכול לשמש כלי ואמצעי להשגת הישגים רכושיים או אחרים במסגרת מאבק גירושין, כך לא יכול הורה, לרתום את ילדיו ולהשתמש בהם ככלי לניגוח הצד השני או כאמצעי למימוש נקמה ו"ענישה". הורים צריכים לדעת, כי הם ישלמו מחיר כבד אם יתברר שהם בזדון, הסיתו את הקטין כנגד ההורה השני".
מתי סרבנות קשר היא לגיטימית?
במצבים כמו אלו שתוארו מעלה, נוצרת זכות לקטין להימנע מקשר עם הורה, ופעמים רבות כשמדובר בסרבנות קשר היא גוברת על זכות ההורה לקשר עם הקטין. נזכיר שוב כי סרבנות קשר נבדלת מניכור הורי בכך שהילד או הילדים המבקשים לנתק את הקשר עם אחד ההורים עושים זאת מסיבה מוצדקת, ועל התנהגותם נתפסת כלגיטימית בעיני בית המשפט.
יתרה מזאת, יש כאלו החושבים כי סרבנות קשר לא חייבת להיות תוצאה רק של חוויה טראומתית, וכי לפעמים גם תפקוד לוקה ופוגעני מצד ההורה יכול להביא לאותה המסקנה. הדגש העיקרי בהגדרת הריחוק המשמעותי במערכת היחסים בין הורה לילדיו כסרבנות קשר ולא כניכור הורי, היא שהסיבה לריחוק נעוצה במערכת היחסים בין ההורה שסובל מריחוק לילדים עצמם, לעומת מצב בו הריחוק נגרם בעיקר עקב ההסתה של ההורה שאיתו הילדים כן בקשר, אזי בית המשפט לרוב יטה להגדיר זאת כניכור הורי.
נוהל נשיאת בית המשפט העליון לתיקי סרבנות קשר
כללי 1. זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט כמקימה הגנה וסעד משפטי. מנגד ובמקרים של חשש לפגיעה בילד על ידי מי מההורים או אלימות ביניהם שהוא עד לה ומכוח אותו עיקרון, זכות הילד היא גם למוגנות בקשר. בכל מקרה של פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם ובשל החשש להתפתחותו הרגשית התקינה של הילד, לממד הזמן חשיבות והשפעה מכרעת על התמודדות והתערבות יעילים בבעיות בקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים . לפיכך, הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד .במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני.
ביום 8 באוקטובר 2020 התפרסם על ידי נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות נוהל 20 – 2 "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם." הנוהל פורסם כהוראת שעה ונכון להיום תוקפו עד ליום 25 באפריל 2023, כך שייתכן ועדיין לא נקבעה תצורתו הסופית, אולם יש בו כדי ללמד על המגמה הצפויה בפסיקה בשנים הקרובות, והועבדה שתוקפו הוארך שוב מלמדת על שביעות רצון מסוימת ממנו.
מטרתו של הנוהל היא לתת מענה מהיר בסכסוכים הקשורים להורות, והוא נשען על הרציונל שסכסוכים אלו דורשים מענה מהיר אך לא בלתי יסודי, כפי שניתן ללמוד מדברי הפתיחה בו: "הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת טובתו של הילד. החשת זיהוי ואבחון טעמי הפגיעה בקשר בשלבים מוקדמים ומתן סעד זמני יכול ויסייעו במניעת החמרת הפגיעה בקשר או קיבועו של נתק וסירוב לקשר מצד אחד. במקרים של קשיים בקשר בין הורה לילד על רקע פגיעה של ההורה, יהיה בכך להבטיח מוגנות ובטחון עבור הילד, מצד שני."
עיקר הנוהל נעוץ בשלושה סעיפים:
סעיף 5: שם מוסדר הליך "קביעת דיון בבקשת סעד דחוף להבטחת קשר ומתן החלטה בבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים", על פיו בתנאים שלא סובלים דיחוי יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 יום ממועד הבקשה.
סעיף 6: אשר ממשיך את סעיף 5 בקובעו כי בית המשפט ייתן החלטתו תוך 14 יום במסגרת הליכי יישוב סכסוך בקשה או המלצה של יחידת סיוע לקיצור תקופת ההליכים.
סעיף 7: הנוגע להליך "קביעת דיון בבקשת סעד זמני להבטחת קשר או למניעת פגיעה במוגנות ילד", וקובע כי גם על בקשת סעד זמני למניעת פגיעה במוגנות הילד או לצורך הבטחת הקשר לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, ייקבע דיון במעמד הצדדים תוך 14 יום מהגשת הבקשה.
הנוהל לא נועד למקרי ניכור הורי בלבד, אלא גם למקרים מורכבים הכוללים חשש מפגיעה בבטחון ובגופם של הילדים, ומנגד גם למקרים ללא חשש לאלימות או ניכור ועל כן יש בו כדי לתרום להבטחת הקשר בין הורים לילדיהם באופן כללי. הוא רלוונטי אף למקרים שאין בהם רצף בזמני השהות, ולא נדרשת עבורו החלטה מפי בית המשפט.
סיכומו של דבר
עקב המשמעות הרבה של ההבדל, חשוב מאוד ומומלץ להסתייע באנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום הגירושין והמשפחה, וזאת כדי לקבל ליווי משלב התכנון של הליך הגירושין כדי שיתנהל על מי מנוחות, ועד כדי להתייעץ לצורך הגנה בבית המשפט ובניהול מאבק משפטי על גובה המזונות.
המחלקה לדיני משפחה במשרד עו״ד מור ושות׳ הינה מחלקה בעלת ניסיון עצום בהתמודדות ובטיפול במקרי סרבנות קשר וניכור הורי. רגישות וליווי אישי תוך הקפדה על מקצועות הם הערכים שמובילים את המשרד בתיקי המשפחה, וזאת כדי להביא הן לתוצאה הרצויה והן להליך הטוב ביותר מבחינת היחסים עם הילדים.
סיכומו של דבר
היוועצות עם עורך דין בעניין סרבנות קשר או ניכור הורי
קשים מאוד הם חייו של הורה החווה סרבנות קשר או ניכור הורי.
אם אתה חווה תחילתו של ניכור הורי או שקוע כבר במצב של ניכור הורי או סרבנות קשר, אנחנו ממליצים לך מאוד להתייעץ בעורך דין מומחה לענייני משפחה וגירושין על מנת לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניך.
מחלקת דיני משפחה בחברת עורכי דין מור ושות’, היא מחלקה עתירת ניסיון משפטי בהתמודדות ובטיפול במקרים של סרבנות קשר או ניכור הורי. רגישות וליווי אישי תוך הקפדה על מקצועיות משפטית, הם הערכים שמובילים את המשרד בתיקי משפחה.
מאחורינו ניסיון בטיפול משפטי בתיקי סרבנות קשר / ניכור הורי, אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשותך את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך דאגה לאינטרסים שלך וחתירה לתוצאה הרצויה מבחינת היחסים עם הילדים.
לייעוץ משפטי (ללא התחייבות) בעניינים הקשורים בסרבנות קשר / ניכור הורי, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר בטלפון 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-811-6181.
