מדוע ומתי כדאי לערוך הסכם סודיות לרעיון עסקי
יש לכם רעיון עסקי חדש? חשבתם על משהו שטרם נעשה בשוק? חשוב לדעת שכל חברה, עסק או יזם פרטי אשר חושבים שיש להם רעיון מסוג זה מעדיפים לשמור עליו כסודי. כך, הם מנסים למנוע מצב בו אדם אחר ייחשף לאותו רעיון וישתמש בו ללא כל תגמול עבור היזם הפרטי או החברה.
לאור חשש זה רבים בוחרים לחתום על הסכמי סודיות. הסכם סודיות
– NDA (Non-Disclosure Agreement), זה מסמך חשוה המהווה הסכם המחייב סודיות בעניין המוזכר בחוזה בין שניים או יותר צדדים.
החתומים על ה-NDA למעשה מתחייבים מראש לכך שהמידע אשר אליו הם ייחשפו בפגישות בין הצדדים יישמר בסודיות והם לא יחשפו אותו לאחרים.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
מתי ובאילו מקרים מומלץ לערוך הסכם סודיות בהקשר של רעיון עסקי?
על אף שלעיתים זה עשוי להרתיע, ישנן סיבות רבות בגינן מומלץ לבצע הסכם סודיות עבור רעיון עסקי. כך, ישנם מספר גורמים מולם ניתן לבצע הסכם מסוג זה. בשלב בו הרעיון הראשוני הופך ממשי יותר, ומתגבש כדי פעילות עסקית, קיים צורך בפגישה עם עו״ד אאשר מתמחה בענייני משפט מסחרי.
כך למשל, ניתן לבצע את הסכם הסודיות כהסכם בין חברות. אם למשל ישנה חברה שמעוניינת לעשות עסקים עם אחרת והשתיים רוצות להגן על האינטרסים שלהן, מומלץ שיחתמו על הסכם.
או למשל, תיתכן חתימה על הסכם סודיות בין המעסיק לעובדיו. במקרים מסוימים חברה תדרוש מהעובדים החדשים לחתום על הסכם סודיות שכזה, ככל שהלה יהיה בעל גישה למידע רגיש.
מקרה נוסף ונפוץ, הסכם סודיות מול משקיעים, (כהגנה על פטנט, יזמות עסקית, רעיון עסקי, אפליקציה וכו׳). במקרים שכאלה מטרת הסכם הסודיות היא למנוע משותפים עתידיים או מהמשקיעים עצמם לחשוף את מידע.
לצד אלה חשוב לדעת שגם שמירה אדוקה והרמטית על הרעיון ויצירת חשאיות רבה עשויה גם היא להיות בעייתית. הגנה כזו יכולה להוביל לאי לקיחת סיכונים ולהגנת יתר שמונעת לקיחה של הרעיון קדימה ופיתוח שלו. כמו כן אם חושפים את הסוד העסקי בפני יותר אנשים זה עשוי לסייע בפיתוח שלו, לעזור ביצירת נטוורקינג, ועוד.
חשוב לדעת, פעמים רבות בכדי לגנוב רעיון, גם אם אינו מוגן בהסכם סודיות, נדרשים משאבים רבים, כך שגניבת הרעיון בכלל לא תהיה כדאית מלכתחילה. על כן נראה שהפתרון אינו ביטול של הצורך בהסכמי הסודיות מכל וכל, אלא התמקדות בתוכן שלהן, כך שהן יאפשרו גמישות ובמקביל לא יפגעו בבעל הרעיון.
״...התובעת הוסיפה וטענה שבמסגרת המשא ומתן התחייבו הנתבעים שלא לעשות שימוש ברעיון, היינו כי השימוש שנעשה ברעיון נעשה שלא כדין, תוך הפרת חובת תום הלב. בכך,..יש כדי לבסס את עילת השבת ההתעשרות מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. בעניין א.ש.י.ר הכיר בית המשפט העליון באפשרות, כי העתקת רעיון אשר נמסר לצד שכנגד בגדר משא ומתן, עלולה להקים עילת תביעה לבעל הרעיון. ...: "הדין ה"חיצוני" שמכוחו התעשרות אינה "על פי זכות שבדין" אינו מוגבל אך לדיני הקניין הרוחני. כפי שראינו, דין "חיצוני" יכול שיבסס עצמו על עוולה, כגון גניבת עין .... כן יכול דין חיצוני זה לבסס עצמו על חובה שמקורה "במשפט המקובל נוסח ישראל", כגון פגיעה בסוד מסחרי או ביחסי אמון. על-כן, אם ראובן מחקה או מעתיק מוצר אשר שמעון מסר לעיונו בלבד, בגדרי משא ומתן ביניהם, יש בפעולת החיקוי או ההעתקה כדי להוות פעולה שלא כדין." .... אף בספרות המשפטית נמצאה התייחסות למקרים בהם מתנהל משא ומתן ובעל הרעיון נדרש לחשוף את רעיונו, בתקווה שהצד השני יכרות עמו חוזה לצורך מימושו. לדעתו של המלומד פרופ' פרידמן בספרו, במקרים מסוג זה, עשויה לקום לבעל הרעיון הגנה משפטית. ובלשונו: "הקושי נעוץ בכך הוא שיש ידע ורעיונות אשר השימוש בהם גורר בהכרח את גילויים. שונים הדברים אם ניתן להשתמש בו תוך הגבלת חוג האנשים, שלידיעתם מובא הרעיון (כגון שאלה הם רק עובדיו של הבעלים, או האדם שאיתו מנהלים משא ומתן במגמה לקשור עימו חוזה לגבי השימוש באותו ידע או רעיון). במקרים אלה עשוי "הבעלים" לזכות בהגנה".
תוכנם של הסכמי הסודיות וסוגים של הסכמי סודיות
ככלל, הסכם הסודיות הינו מסמך משפטי לכל דבר ועניין, אשר מהווה מעין חוזה בין הצדדים, אשר במסגרתו מגלה המידע הסודי קובע עם הצד המקבל את המידע איך על המקבל לנהוג במידע.
ישנם שני סוגי הסכמי סודיות – חד צדדי ודו צדדי. בסוג הראשון צד אחד חושף את המידע והשני מקבל אותו והשני הוא שמחויב בשימור המידע כסוד. בסוג השני הצדדים שניהם חושפים את המידע ומקבלים מידע מהאחר, ולכן חובת שמירת הסודיות היא על שניהם.
הבחנה נוספת בין סוגים שונים של הסכמי סודיות הינה הסכמי סודיות בתחומים שונים ומול גורמים שונים. כך למשל, הסכם הסודיות שונה אם מדובר בחברת סטארט אפ אשר מפתחת קוד לבין יצרן של מוצר מסוים. למשל, בהסכם סודיות מול נותן שירות חיצוני לרוב הדגש יושם על אי תחרות. לעומת זאת בהסכם סודיות מול בנק אי התחרות לא תהיה רלוונטית כי לא מדובר בסוד שיש אופציה לנצל למטרות תחרות
מבחינת התוכן עצמו, לרוב בהסכם הסודיות יוגדר מהו המידע הסודי, משמע מה ייכנס תחת מידע שיש להגן עליו כסוד ומה לאו. הרצון הוא להרחיב ככה הניתן את ההגדרה, כך שתישמר סודיות ברמה הגבוהה ביותר. כמו כן, בהסכם הסודיות כדאי להגדיר באילו אופנים בדיוק כן ניתן להשתמש במידע הסודי שניתן ועבור איזו מטרה. בהגדרה זו, להפך מהקודמת, חשוב דווקא לבחור בהגדרה צרה יותר, ולצמצם את השימוש שמתאפשר בסודות.
לעיתים, מופיעה בהסכם הסודיות תניית אי תחרות. מטרתה של תנייה זו היא מניעת פתיחת עסק או עיסוק מתחרה על ידי מקבל המידע, לתקופה מוסכמת מראש. תנייה כזו תהיה רלוונטית לרוב בהסכמי העסקה ובהסכמים בין שותפים לעסק מסויים.
בנוסף לכך צריך לקבוע במסגרת ההסכם מי יכול ומי לא יכול להיחשף למידע, באיזה אופנים יועבר המידע, ובאיזה אמצעים, באיזה אופן יגן מקבל המידע על המידע עצמו בכדי לשמור עליו, מי בדיוק כן יוכל להיחשף למידע, מהי התקופה בה נדרש לשמור על הסודיות, ומה יקרה בתום תקופה זו – האם המידע יושב? האם הוא יושמד? וכדומה.
חייבים לזכור שפרטים אלה משפיעים מאד על מהותו ועל האפקטיביות של הסכם הסודיות. ישנם פרטים אשר אם יושמטו מההסכם הרלוונטיות שלו תהיה נמוכה והיכולת שלו להגן על האינטרסים הקשורים בשמירה על הסודיות תיחלש באופן משמעותי.
הסתייעות בעורך דין בעל מומחיות בתחום הסכמי הסודיות – למה זה כדאי?
הסכמי סודיות הינם תחום בעל משמעות נרחבת, ויכולים להיות מאד שונים זה מזה. כיוון שמדובר בחוזה לכל דבר ועניין, עליו חל חוק החוזים, ישנם כללים ברורים הנוגעים בשאלה מה יהיה דינו של הסכם שלא מקוים, תוכנו של ההסכם, רוחב ההגנה על הסודות, וכיוצ״ב, הינם עניין מסחרי לפי הסכמת הצדדים.
כאמור, ההסכמים יכולים להיות שונים זה מזה במגוון רחב של נושאים – החל מתוקפו של ההסכם, דרך השאלה מי בדיוק חשוף למידע, ועד האופן בו נשמר החומר הסודי. לאור הבדלים אלה והפוטנציאל הכלכלי הרחב של היעדרם של הסכמי הסודיות, חשוב מאד להבין מה בדיוק אתם צריכים ולהתאים את ההסכם לכך.
לייעוץ משפטי בעניינים הקשורים בהסכמי סודיות, אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר במספר – 02-595-3322.
