עושק המיעוט
כשבעל מניות מיעוט נעשק
חוק החברות קובע כי בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים וכן כי בעל שליטה חייב לנהוג בהוגנות. אולם הלכה למעשה, בחברות רבות מתרחשת תופעה של עושק או קיפוח המיעוט. במסגרתה, בעלי מניות הרוב בחברה מנצלים לרעה את כוחם וגורמים עוול ליתר בעלי המניות. במאמר זה נסביר אודות התופעה של עושק המיעוט ונראה מהי התרופה העומדת לרשותו.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
הקדמה
כל חברה צריכה לשרת את טובת כלל בעלי המניות שלה, אשר השקיעו בה ממיטב כספם. דיני החברות אינם מבחינים לעניין זה בין בעלי מניות השליטה לבין בעלי מניות המיעוט, אולם הלכה למעשה יש הבדל רב ביניהם. שהרי, הראשונים נמצאים במקרים רבים במצב שבו יכולים הם לפגוע באינטרס הכלכלי של בעלי מניות המיעוט ולפגוע בציפיות שלהם, כאשר בחרו להשקיע בחברה. על מנת למנוע שימוש לרעה בכוחם של בעלי מניות הרוב, קבע חוק החברות כי בעל מניות יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים. כמו כן, לבעל מניות בעל שליטה וכח, יש חובה לנהוג בהגינות.
עושק המיעוט- דוגמאות
קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, במעשה אקטיבי או במחדל.
כך למשל הפסיקה הכירה במקרים הבאים כעושק המיעוט:
:
- העברת רווחים מהחברה לחברה אחרת ברשות בעלי השליטה בחברה – בעלי המניות שליטה העבירו רווחים למען חברות אחרות שהיו בבעלותם, ולתובע לא היו מניות באותן חברות. כך העמיסו בעלי השליטה הוצאות של חברות אחרות שהיו בבעלותם. בדיון, הפסיקה זיהתה כל קיפוח בתביעת התובע והכירה בזכותו לסעד.
- העברת נכסים – בעלי המניות שליטה העבירו את נכסי החברה לחברה אחרת שהייתה בבעלותם, כולל העברת כספים שנקבלו כתמורה על שירותי החברה אל חשבון בנק של חברה אחרת שהייתה בבעלותם.
- העסקת בני משפחה של בעלי השליטה בחברה בתמורה בלתי סבירה – הפסיקה השכיעה שצרכי החברה אינם מצד
- כאשר החברה הניבה רווחים, אולם בעלי מניות המיעוט לא מקבלים דיבידנדים, זהו קיפוח על דרך המעשה.
- מצב שבו מתקבלות החלטות מהותיות בחברה, למשל, לגבי עסקאות גדולות, ללא שניתן לבעלי מניות המיעוט להביע את עמדתם, זהו עושק המיעוט על דרך המחדל.
- ניהול כושל של החברה- בהמ”ש הכיר כקיפוח בניהול כושל של החברה שגרם לפגיעה כלכלית בה.
- משיכת כספים באופן חריג מקופת החברה ובסכומים גבוהים על ידי בעלי השליטה וכן תשלום שכר מופרז לבעל/י השליטה.
הבסיס המשותף לדוגמאות הללו הוא ניצול לרעה של בעלי השליטה בחברה את כוחם ומעמדם, אשר גרם לעוול כלכלי לבעלי מניות המיעוט.
הסעד
המחוקק היה מודע לכך שייתכנו מצבים בהם בעלי מניות השליטה מנצלים את כוחם לרעה ועושים לביתם. על כן, כאשר בעל מניות חש כי הוא נפגע מכך, רשאי הוא לפנות לבית המשפט אשר בסמכותו להורות לחברה להסיר את הקיפוח. סמכות זו מופיעה בסעיף 191 לחוק החברות ומעניקה שיקול דעת ומרחב פעולה רחבים מאוד לבית המשפט בעניין זה. לכך שתי משמעויות: האחת, כי המונח קיפוח או עושק, יכולים לכלול מגוון רחב של מקרים והתנהגויות ואין המדובר ברשימה סגורה של מעשים או מחדלים. השנייה, כי בית המשפט רשאי לתת כל הנחיה או הוראה שיכולה לתקן את העוול שנגרם.
סעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999
191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.
(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך.
דוגמאות לסעדים שהתבקשו לפי סעיף 191:
- ביטול החלטת הקיפוח – כאשר הטענה לקיפוח מתייחסת להחלטה של בעל מניות שליטה בחברה או מי שפעל מטעמו, הבית המשפט מוסמך לבטל את ההחלטה.
- פיצויים – בית המשפט מוסמך לחייב את האחראי לקיפוח לשלם פיצויים לבעלי המניות המקופחים, וכן לשלם פיצויים לחברה עצמה בשל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת חובות.
- זכות לעיון במסמכי החברה – זכות העיון במסמכי החברה הניתנת לבעלי המניות היא זכות מוגבלת. במקרה של קיפוח, בית המשפט רשאי להרחיב את הזכות הזו.
- מינוי חוקר לבדיקת חשדות לגבי פעולות לא תקינות של בעלי השליטה בחברה.
- סעדים נוספים תלויי נסיבות.
נטל ההוכחה
עת שהוגשה אל בית המשפט תביעת קיפוח, על בעלי המניות להוכיח כי בעלי מניות השליטה פעלו לטובתם האישית ובאופן הנוגד את האינטרסים של בעלי מניות המיעוט. נטל ההוכחה, חשוב להדגיש אינו מחייב את בעלי מניות המיעוט להוכיח כי בעלי מניות הרוב פעלו מתוך כוונת מרמה או אף ידיעה מלאה, אלא די בכך כי מעשיהם או מחדליהם יעמדו במבחן האדם הסביר. כלומר, בית המשפט ישאל האם אדם סביר, היה מסיק באותן נסיבות המקרה, את המסקנה כי בעלי השליטה אכן נוהגים בקיפוח. במידה ושאלה זו נענתה בחיוב, יעבור נטל ההוכחה אל הנתבעים, אשר יידרשו להראות כי פעילותם הייתה בהתאם לחוק ולטובת החברה.
נקלעתם כבעלי מניות מיעוט למצב בו קופחתם?
צרו איתנו קשר ותאמו פגישת ייעוץ משפטי לשם בחינת החלופות העומדות בפניכם
יעוץ משפטי לבעלי מניות
בעל מניות מיעוט? זכויותיך קופחו? אנו מזמינים אותך לייעוץ משפטי לבחינת החלופות העומדות בפניך לשם הגנה על זכויותיך.
המחלקה למשפט מסחרי במשרד עו״ד מור ושות׳ היא מחלקה עתירת ניסיון, המחלקה מלווה יזמים, עסקים ותאגידים שונים מהארץ ומחו״ל, בתחומים רבים הקשורים במשפט מסחרי.
