השפעת המעמד האישי בישראל על קבלת זכויות סוציאליות
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
השפעת המעמד האישי בישראל על קבלת זכויות סוציאליות
בישראל, בניגוד למקומות אחרים בעולם, קיימת מערכת דיני משפחה כפולה: צלע אחת מתנהלת בבתי המשפט האזרחיים, והצלע האחרת- נישואין וגירושין בפרט- מתקיימת בבתי הדין הדתיים. בכל הנוגע לנישואין וגירושין עצמם, לבתי הדין יש "זכות וטו"; בכל הנוגע לדברים המשיקים או הקרובים לכך, עלולות להיווצר שאלות לא פשוטות ביחס לזכאותם של תושבים ואזרחים שונים.
המערכת הכפולה מייצרת כמה סוגי מעמדות אישיים בסוגיית החיים המשותפים. לסוגי המעמדות השונים קיימות השלכות נגזרות: שוני בקבלת זכויות וחלוקת נכסים במהלך ובפירוק מערכת היחסים.
מהו הדין ביחס לזכויות הסוציאליות- ביטוח לאומי, קצבאות, גמלאות ועוד- ביחס למעמדות השונים? האם קיימת השפעה לקולא או לחומרא, ומהי אותה השפעה? על סוגי המעמדות, הזכויות הסוציאליות ועת קבלת, ותחולתן על המעמדות השונים, יכתב במאמר זה.
סוגים שונים של מעמד אישי
בישראל ניתן להצביע על מספר "דגמים" של מעמד אישי: רווקות, נישואין כדת משה וישראל, נישואין אזרחיים וידועים בציבור. בישראל הסמכות בנישואין וגירושין מסורה לבתי הדין הרבניים, משמע שהנישואים הקיימים בישראל הם נישואין על פי ההלכה. עם זאת, זוג שינשא בחו"ל בנישואים אזרחיים וישוב ארצה עם תעודת נישואין, ירשם כנשוי במרשם. נישואים אזרחיים יתנו מענה לזוגות שאינם מעוניינים, אידיאולוגית, להינשא לפי ההלכה, או שאינם יכולים- בשל מגבלות שהדת מטילה על סוג הנישואים המסוים.
ידועים בציבור הוא מעמד השמור לבני זוג שמקיימים זוגיות ואינם נשואים. הפסיקה קבעה מבחנים לבדיקת הסטטוס: "על מנת להכיר בבת זוג כידועה בציבור נדרש כי יוכחו שני יסודות מצטברים: קיום חיי משפחה (קיום חיי אישות כבעל ואישה) וניהול משק בית משותף (ניהול כלכלי של יחידת מגורים משותפת). תנאים אלה הם תנאים מהותיים.." (פלונית נ' פלוני 34293-06-22 ).
מהן זכויות סוציאליות ומתי מקבלים אותן?
זכויות סוציאליות, זכויות חברתיות, הן זכויות שמטרתן להגן על רווחתו של העובד ולסייע בשמירה על רמת חיים סבירה ובכבוד. בזכויות האלה נכללים סלים, קרנות, ביטוח לאומי לעוד: קצבאות שארים, קרן פנסיה, קרן גמלאות, פיצויי פיטורין, ביטוח לאומי ועוד.
ניתן לקבל זכויות סוציאליות בתום מערכת היחסים: בין אם כתוצאה מגירושין ובין אם כתוצאה מפטירת בן הזוג. כאשר אחד מתרחישים קורה, יש לדון בחלוקת הרכוש. בניגוד לאינטואיציה שעלולה לעלות, הרכוש לא כולל רק את הנכסים הקיימים או המוחשיים, אלא גם בזכויות הסוציאליות.
קבלת הזכויות הסוציאליות תיעשה בהתאם למעמד בני הזוג, אגב בחירת אחת משתי צורות אפשריות: הערכה של שווי הזכויות בעת הזכאות להן בפועל (למשל, קרן הפנסיה- ביציאת בן הזוג העובד לפנסיה), או לחלופין, "הקפאת" המצב וקביעה שהחלוקה תיעשה בעתיד, בזמן קבלתה על פי דין.
הזכויות הסוציאליות אצל בני זוג נשואים
חלוקתן של הזכויות הסוציאליות אצל בני זוג נישואין יתקיימו בהתאם להסדר בחוק יחסי ממון: "הסדר איזון המשאבים". חוק יחסי ממון חל על בני זוג שנישאו החל משנת 74' והלאה, שנת חקיקת החוק. על בני זוג שנישאו קודם לכן, ולחלופין, על ידועים בציבור, חלה "הלכת השיתוף".
הסדר איזון המשאבים קובע כי כלל הרכוש יחולק באופן שווה בין בני הזוג למעט 3 סוגי נכסים: נכסים שאחד מבני הזוג הביא לנישואין לפני שהתקיימו; ירושות; ומתנות. משמעות הדבר היא כי זכויות סוציאליות נחשבות לחלק מהרכוש שעל בני זוג נשואים לחלק באופן שווה ביניהם בעת פירוק הנישואים. הרציונאל לכך, אפילו אם רק לאחד מבני הזוג הייתה קרן פנסיה, הוא שזו תולדה של עבודתם המשותפת של בני הזוג: אחד מבני הזוג יכול היה לעבוד, כיוון שהשני גידל את הילדים או אפשר באופן אחר את עבודת הראשון.
זכויות סוציאליות של נשואים אזרחיים
כאמור, נישואים אזרחיים יקרו באחד משני מקרים עיקריים: הראשון הוא נישואי בני זוג שמתנגדים עקרונית להינשא כהלכה; והשניה היא נישואי בני זוג שמנועים על פי ההלכה מלהינשא- נישואים חד-מיניים, כהן וגרושה ועוד.
למרות זאת, נשואים אזרחית שבאים ארצה ומציגים לפקיד הרישום ראיה כתובה, ירשמו כנשואים. כך נקבע בפסק דין 143/62 פונק-שלזינגר:
"..משהומצאה לפקיד ראיה לכאורה, חייב הוא להסתפק בכך, שכן בהיותו רשות מנהלית יחדור לתחום לא-לו אם יחפוץ להכריע בפלוגתא משפטית. אם לא יחפוץ להיות פוסק, כי אז חובה עליו לרשום את הפרטים כדברי המבקש, אפילו לא שוכנע בנכונותם."
בהתאם, הזכויות הסוציאליות ינתנו באופן דומה לזה הניתן לבני זוג נשואים: היינו, יחול הסדר איזון המשאבים שידרוש מבני הזוג לחלק את נכסיהם- כולל נכסי העבודות- שווה בשווה.
זכויות סוציאליות של ידועים בציבור
אצל ידועים בציבור, המצב מעט שונה: "בעוד שבכל הנוגע לבני זוג נשואים ברירת המחדל היא שיתוף […]) ועל הטוען לאי-שיתוף (כללי או ספציפי בנכס מסוים) מוטל הנטל להוכיח זאת, הרי שבידועים בציבור המצב המשפטי הפוך הוא:.. וברירת המחדל היא אי-שיתוף…" (פלונית נ' פלוני).
" ההלכה קובעת, להבדיל מבני זוג נשואים – […], כי בכל הנוגע לידועים בציבור – הנטל על בן הזוג התובע להוכיח כוונת שיתוף "ספציפי" ביחס לכל נכס ונכס שרשום על שם הצד שכנגד. […] במקרה דנן, טענות אלה רלוונטיות בעיקר ביחס לזכויות הסוציאליות והכספיות שנצברו בתקופה בה היו הצדדים ידועים בציבור…"
משמעות הדבר היא כי בניגוד לזוגות נישואים, שחזקה עליהם שהתכוונו לשתף את חפציהם ולכן יש לחלקם באופן שווה, אצל ידועים בציבור נדרש להוכיח כוונה לשתף בנכס ולכן יש לחלקו. הדברים אמורים גם ביחס לזכויות הסוציאליות.
שיטת החישוב של זכויות סוציאליות
לזכויות הסוציאליות מאפיין "מכביד" על חלוקתן בין בני הזוג ביחס לנכסים אחרים. בעוד שרכב, דירה או סכום בחשבון בנק ניתן לאמוד ולחלק בקלות, זכויות סוציאליות הן כאלו שמטיבן, טרם הגיעו למיצוי ויתכן כי תיקחנה שנים עד שיגיעו למלוא שוויון. כך בקרנות, למשל. לכן, קיימות 2 שיטות בחלוקת הזכויות הללו: האחת, מייצרת אומדן ביחס לשווי הזכויות בעת מיצויין, ומחלקת את שוויון כבר בזמן חלוקת הנכסים האחרים; השניה, היא החלטה להשהות את חלוקת הזכויות עד לקבלתן בפועל- למשל, גיל הפרישה- כאשר הן תחולקנה במועד שיקבע.
לסיכום
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
