נישואין בין דתות: מה אומר החוק ומהן האפשרויות המשפטיות?

במציאות הישראלית, זוגות מעורבים שמעוניינים להינשא נאלצים לעיתים קרובות לבחור בנתיב של נישואין אזרחיים מחוץ לישראל. במדינות רבות אין כלל מגבלה על נישואין בין בני דתות שונות, ולכן הטקס האזרחי נערך ללא התייחסות לדתם של בני הזוג. השאלה העיקרית שעולה היא: עד כמה מדינת ישראל תכיר בנישואין האזרחיים שנערכו בחו"ל?

עולים חדשים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל

בקרב עולים חדשים, המציאות פשוטה יותר: אם מדינת היעד שבה נערכו הנישואין מאפשרת נישואין בין בני דתות שונות, הרי שהנישואין יוכרו כתקפים גם בישראל, בתנאי שהם עומדים בדרישות החוק הזר.

בני זוג ישראלים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל

עבור זוגות ישראלים שנישאו בחו"ל, הפסיקה הישראלית מתייחסת למספר גישות משפטיות:

1. שיטה מחמירה – שוללת הכרה בנישואין בטענה שהם מנוגדים לדין הדתי המחייב.
2. שיטה מקלה – מכירה בנישואין אזרחיים גם אם אינם תואמים את הדרישות הדתיות.
3. שיטת האמצע – בוחנת את כשירות בני הזוג על פי הדין הדתי לצד עמידה בדרישות החוק במדינה שבה התקיים הטקס.

למרות ההבדלים בגישות, המגמה הכללית בפסיקה היא להכיר בנישואין האזרחיים מתוך רצון להסדיר את מעמד הזוג ולמנוע מצבי ביניים משפטיים מורכבים. גישה זו נועדה לצמצם את חוסר הוודאות ולתת מענה לפרקטיקה הרווחת של זוגות ישראלים הנישאים אזרחית מחוץ לגבולות הארץ.

במקרים שבהם בית המשפט קובע כי בני הזוג אינם נשואים מבחינה משפטית, ניתן להכיר במערכת היחסים שלהם כ"ידועים בציבור". על פי הדין הישראלי, בני זוג ידועים בציבור הם כאלו שחיים יחדיו ללא נישואין רשמיים, תוך עמידה בכמה קריטריונים מרכזיים: מגורים משותפים, ניהול אורח חיים כלכלי משותף והכרה פומבית במעמדם כזוג. עם זאת, הפרשנות למושג זה בפסיקה הישראלית היא רחבה וגמישה יחסית.

כאשר בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים נרשמים במרשם הנישואין, רישום זה עשוי לשמש חיזוק לטענה שהם ידועים בציבור ולהעניק להם זכויות הנלוות למעמד זה.

הכרה זכויותית מכוח חקיקה ספציפית
בפסיקה קבע השופט אהרן ברק כי במקרים מסוימים, ניתן להסתמך על קיומם של נישואין אזרחיים לצורך הענקת זכויות ספציפיות לבני הזוג, בהתאם לרציונל של החקיקה הרלוונטית. למשל, לפי **חוק הירושה**, יש לבחון אם הנישואין מממשים את תכלית החוק, ובכך להכריע אם בן או בת הזוג זכאים לזכויות ירושה.

השלכות משפטיות של נישואין מעורבים
נישואין מעורבים שנערכו בנישואין אזרחיים יוצרים השלכות משפטיות במגוון תחומים, כולל חלוקת רכוש, זכויות ירושה ומזונות אישה.

1. חלוקת רכוש
– אם ייקבע שהנישואין תקפים, יחול על בני הזוג **חוק יחסי ממון** והסדר איזון המשאבים.
– אם הנישואין אינם תקפים אך הם יוכרו כידועים בציבור, תחול עליהם חזקת השיתוף.

2. ירושה
– במקרה של הכרה בנישואין האזרחיים, יחולו הוראות חוק הירושה, לפיהן בן או בת הזוג זכאים למחצית מהעזבון, לצד הרכב והמיטלטלין המשמשים את הבית המשותף.

3. מזונות אישה
אם בני הזוג מוכרים כנשואים, ניתן לדון בשלושה סוגי מזונות:
– מזונות אישה כאשר הנישואין נלקחים בהקשר המשפט האזרחי.
– מזונות אזרחיים, המבוססים על עקרון תום הלב מכוח חוזה הנישואין.
– מזונות משקמים, כפי שנפסקו בעניין פסק דין 2232/03 ע"י השופט ברק, המהווים תחליף למזונות הדתיים.

התרת נישואין מעורבים
כאשר נדרשת התרת נישואין מעורבים, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בהם. הסמכות הבלעדית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כך נפסק בפסק דין 1336817 של בית הדין הגדול:
 "כאשר בית הדין מגיע למסקנה כי אחד מהמבקשים אינו יהודי או ספק יהודי… נבצר ממנו להורות על התרת הנישואין. במקרה כזה הסמכות היא של בית המשפט לענייני משפחה."