נישואין בין דתות: מה אומר החוק ומהן האפשרויות המשפטיות?

כאשר בני זוג מעדות שונות מבקשים להינשא אך נתקלים במחסום הדתי, אחת האפשרויות העומדות בפניהם היא לקיים טקס נישואין אזרחי בחו"ל, במדינות שבהן אין דרישה לנישואין תוך-עדתיים. עם זאת, ההכרה של מדינת ישראל בנישואין אזרחיים איננה חד-משמעית, ותלויה בנסיבות הספציפיות של המקרה.

הכרה בנישואין אזרחיים: עולים חדשים לעומת אזרחים ישראלים

1. עולים חדשים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
   כאשר מדובר בעולים חדשים, בני דתות שונות, שנישאו מחוץ לישראל, החוק מכיר בנישואיהם לפי תנאי הכשרות של המדינה שבה התקיים הטקס. כלומר, אם המדינה שבה נערכו הנישואין מאפשרת נישואין בין בני דתות שונות, גם בישראל יוכרו הנישואין כאמינים ובעלי תוקף משפטי.

2. בני זוג ישראלים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל
   במקרה של זוגות ישראלים שבחרו להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, קיימות שלוש גישות משפטיות עיקריות:

   • שיטה מחמירה: אינה מכירה בנישואין כלל, בטענה שהם מנוגדים לדין הדתי.
   • שיטה מקלה: מכירה בנישואין אזרחיים כעקרון כללי, גם אם אינם עומדים בדרישות הדין הדתי.
   • שיטת אמצע: בוחנת את כשרותם של בני הזוג להינשא לפי הדת, לצד עמידה בדרישות החוק במדינה שבה התקיים הטקס.

מגמות בפסיקה

הנטייה בפסיקה הישראלית נוטה להכיר בנישואין אזרחיים של בני זוג ישראלים, מתוך גישה פרקטית שמטרתה להסדיר את מעמדם המשפטי של בני הזוג ואת זכויותיהם, תוך צמצום המורכבות שנוצרת בשל העדר מסלול אזרחי בתוך המדינה.

נושא זה מדגיש את חשיבותם של ייעוץ וליווי משפטי מקצועי לזוגות המבקשים להינשא או להסדיר את מעמדם בישראל.

במקרים שבהם בית המשפט קובע כי בני הזוג אינם נשואים מבחינה משפטית, ניתן להכיר במערכת היחסים שלהם כ"ידועים בציבור". על פי הדין הישראלי, בני זוג ידועים בציבור הם כאלו שחיים יחדיו ללא נישואין רשמיים, תוך עמידה בכמה קריטריונים מרכזיים: מגורים משותפים, ניהול אורח חיים כלכלי משותף והכרה פומבית במעמדם כזוג. עם זאת, הפרשנות למושג זה בפסיקה הישראלית היא רחבה וגמישה יחסית.

כאשר בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים נרשמים במרשם הנישואין, רישום זה עשוי לשמש חיזוק לטענה שהם ידועים בציבור ולהעניק להם זכויות הנלוות למעמד זה.

הכרה זכויותית מכוח חקיקה ספציפית
בפסיקה קבע השופט אהרן ברק כי במקרים מסוימים, ניתן להסתמך על קיומם של נישואין אזרחיים לצורך הענקת זכויות ספציפיות לבני הזוג, בהתאם לרציונל של החקיקה הרלוונטית. למשל, לפי **חוק הירושה**, יש לבחון אם הנישואין מממשים את תכלית החוק, ובכך להכריע אם בן או בת הזוג זכאים לזכויות ירושה.

השלכות משפטיות של נישואין מעורבים
נישואין מעורבים שנערכו בנישואין אזרחיים יוצרים השלכות משפטיות במגוון תחומים, כולל חלוקת רכוש, זכויות ירושה ומזונות אישה.

1. חלוקת רכוש
– אם ייקבע שהנישואין תקפים, יחול על בני הזוג **חוק יחסי ממון** והסדר איזון המשאבים.
– אם הנישואין אינם תקפים אך הם יוכרו כידועים בציבור, תחול עליהם חזקת השיתוף.

2. ירושה
– במקרה של הכרה בנישואין האזרחיים, יחולו הוראות חוק הירושה, לפיהן בן או בת הזוג זכאים למחצית מהעזבון, לצד הרכב והמיטלטלין המשמשים את הבית המשותף.

3. מזונות אישה
אם בני הזוג מוכרים כנשואים, ניתן לדון בשלושה סוגי מזונות:
– מזונות אישה כאשר הנישואין נלקחים בהקשר המשפט האזרחי.
– מזונות אזרחיים, המבוססים על עקרון תום הלב מכוח חוזה הנישואין.
– מזונות משקמים, כפי שנפסקו בעניין פסק דין 2232/03 ע"י השופט ברק, המהווים תחליף למזונות הדתיים.

התרת נישואין מעורבים
כאשר נדרשת התרת נישואין מעורבים, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בהם. הסמכות הבלעדית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. כך נפסק בפסק דין 1336817 של בית הדין הגדול:
 "כאשר בית הדין מגיע למסקנה כי אחד מהמבקשים אינו יהודי או ספק יהודי… נבצר ממנו להורות על התרת הנישואין. במקרה כזה הסמכות היא של בית המשפט לענייני משפחה."