הליך הגירוש של עובד זר מישראל
גירוש עובדים זרים מישראל הוא נושא מורכב המשלב מורכבות משפטית, פוליטית וחברתית. מאמר זה נועד לספק סקירה של הליך הגירוש של עובדים זרים מישראל, תוך התמקדות במסגרת המשפטית והשלכות הליכים אלו על העובדים ובני משפחותיהם.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
הגדרה של עובד זר:
בישראל, עובד זר, יכול להשתייך לאחת מארבע הקבוצות השונות:
- 1. עובדים זרים פלסטינים: אנשים אלה הם לעתים קרובות מהגדה המערבית או מעזה ומגיעים לישראל לצורך תעסוקה, בדרך כלל בבנייה, בחקלאות או בעבודת כפיים.
- 2. מסתננים: עובדים אלו מגיעים בעיקר ממדינות אפריקה, בדרך כלל נכנסים לישראל דרך מצרים ומבקשים מקלט או עבודה.
- 3. עובדים זרים מיומנים (״מומחים״):: עובדים אלו בעלי כישורים מיוחדים ומועסקים במקצועות ספציפיים. הם דורשים אישורי עבודה המפרטים את אופי עבודתם ומותרים לעבוד רק בתחום זה.
- 4. עובדים לא מיומנים: זוהי הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים זרים בישראל, המועסקים בתחומים שונים הדורשים מיומנות נמוכה כמו סיעוד, חקלאות ובניין.
דרישות לאישור עבודה:
כל עובד זר המעוניין לעבוד בישראל צריך אישור עבודה. להיתר זה חשיבות מכרעת שכן הוא מגדיר את חוקיות שהותו והעסקתו של העובד בישראל. קבלת אישור עבודה כרוכה בתשלום אגרה והגשת מסמכים שונים המפרטים את פרטי העסקתו של העובד. לעובדים מיומנים, או "מומחים", ההיתרים ניתנים רק למי שמעל לגיל 18 ומוגבלים למקצוע הרשום. תהליך קבלת ההיתרים הללו הוא קפדני כדי לשלוט בנהירה ותעסוקה של עובדים זרים בארץ.
הליך הגירוש מישראל:
מאז שנת 2002 ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמטרתה לצמצם את מספר העובדים הזרים בישראל. גירוש הוא אחת הדרכים העיקריות ליישום מדיניות זו, ומתבסס על חוק הכניסה לישראל, המאפשר גירוש עובדים זרים ללא היתרי עבודה תקפים. תהליך הגירוש מתחיל כאשר עובד זר ללא היתר מזוהה על ידי פקיד ממשלתי. לאחר מעצר, העובד עובר הליך גירוש הכולל, אם אפשרי, סילוק העובד ומשפחתו מישראל.
רקע פוליטי- חברתי:
ככלל סוגיית גירוש העובדים הזרים, ובפרט ילדיהם, היא נושא שנוי במחלוקת בישראל, היוצר וויכוחים פוליטיים רבים. התבטאויות של אישים פוליטיים, כמו אלי ישי, שר הפנים לשעבר, יוצרות סערה. ישי טען כי הגירוש נחוץ כדי למנוע בעיות חברתיות פוטנציאליות ולהגן על ״המפעל הציוני״. לעומת זאת, חברי כנסת וארגוני זכויות רבים התנגדו לדעה זו, תוך הדגשת ההיבטים ההומניטריים והשתלבות הילדים בחברה הישראלית.
עמדתו של ישי הייתה פרובוקטיבית במיוחד, שכן הוא טען שנוכחות ילדי עובדים זרים עלולה להוביל לתופעות חברתיות לא רצויות כמו שימוש בסמים והתפשטות מחלות. טיעוניו התבססו על האמונה כי זרימת העובדים הזרים ובני משפחותיהם לישראל מהווה איום על המפעל הציוני של המדינה. עם זאת, גורמים בכירים בממשלה ציינו כי ישנה סבירות גבוהה שהממשלה לא תגרש את ילדי העובדים הזרים לפחות עד תום שנת הלימודים. דחייה זמנית זו מדגישה את הוויכוח המתמשך בחברה הישראלית על הטיפול בילדים אלה, שרבים מהם לא הכירו רואים במדינת ישראל בית.
רקע פוליטי- חברתי:
ככלל סוגיית גירוש העובדים הזרים, ובפרט ילדיהם, היא נושא שנוי במחלוקת בישראל, היוצר וויכוחים פוליטיים רבים. התבטאויות של אישים פוליטיים, כמו אלי ישי, שר הפנים לשעבר, יוצרות סערה. ישי טען כי הגירוש נחוץ כדי למנוע בעיות חברתיות פוטנציאליות ולהגן על ״המפעל הציוני״. לעומת זאת, חברי כנסת וארגוני זכויות רבים התנגדו לדעה זו, תוך הדגשת ההיבטים ההומניטריים והשתלבות הילדים בחברה הישראלית.
עמדתו של ישי הייתה פרובוקטיבית במיוחד, שכן הוא טען שנוכחות ילדי עובדים זרים עלולה להוביל לתופעות חברתיות לא רצויות כמו שימוש בסמים והתפשטות מחלות. טיעוניו התבססו על האמונה כי זרימת העובדים הזרים ובני משפחותיהם לישראל מהווה איום על המפעל הציוני של המדינה. עם זאת, גורמים בכירים בממשלה ציינו כי ישנה סבירות גבוהה שהממשלה לא תגרש את ילדי העובדים הזרים לפחות עד תום שנת הלימודים. דחייה זמנית זו מדגישה את הוויכוח המתמשך בחברה הישראלית על הטיפול בילדים אלה, שרבים מהם לא הכירו רואים במדינת ישראל בית.
רקע משפטי:
המסגרת המשפטית המסדירה את העסקת וגירוש עובדים זרים בישראל התפתחה עם הזמן, בהשפעת מקרים משמעותיים כמו פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל. פסיקה זו הדגישה את האופי הנצלני של קשירת עובדים זרים למעסיק אחד, דבר הפוגע בזכותם לכבוד ולחירות.
בחינת המציאות של העסקת עובדים זרים בישראל בשנים אלו מעלה תמונה קשה ומכבידה. הגעת עובדים ממדינות זרות לארץ מתאפשרת בשלב ראשון לאחר שהם משלמים סכומי כסף גבוהים – לעיתים תוך כדי שעבוד רכושם ולקיחת הלוואות – למתווכים ולסוכנויות כוח אדם.
בית המשפט הכיר במציאות הקשה איתה מתמודדים עובדים זרים, אשר לעיתים קרובות נקלעים לחובות כדי להבטיח את תעסוקתם בישראל, תוך שהם כבולים למעסיק אחד. הסדר ׳הכבילה למעסיק׳ בזכותו של העובד לפעול בשוק העבודה כאדם חופשי. באמצעות כפיית אדם לעבוד אצל מעסיק מסוים בניגוד לרצונו, ההסדר שולל מהעובד את האפשרות לנהל משא ומתן על תנאי העסקתו ושכרו. בית המשפט הצהיר כי הסדר זה נוגד את עקרונות היסוד של דיני העבודה ואת הערך המוסרי של חוזה עבודה, שמטרתו להבטיח את קיומו הכלכלי, כבודו וחירותו של העובד. לפיכך, הורה בית המשפט לממשלה לפתח ׳הסדר העסקה חדש׳, מאוזן ומידתי יותר, שלא קושר בין התפטרות ממעסיק יחידי לאובדן המעמד המשפטי בישראל.
רקע משפטי:
המסגרת המשפטית המסדירה את העסקת וגירוש עובדים זרים בישראל התפתחה עם הזמן, בהשפעת מקרים משמעותיים כמו פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל. פסיקה זו הדגישה את האופי הנצלני של קשירת עובדים זרים למעסיק אחד, דבר הפוגע בזכותם לכבוד ולחירות.
בחינת המציאות של העסקת עובדים זרים בישראל בשנים אלו מעלה תמונה קשה ומכבידה. הגעת עובדים ממדינות זרות לארץ מתאפשרת בשלב ראשון לאחר שהם משלמים סכומי כסף גבוהים – לעיתים תוך כדי שעבוד רכושם ולקיחת הלוואות – למתווכים ולסוכנויות כוח אדם.
בית המשפט הכיר במציאות הקשה איתה מתמודדים עובדים זרים, אשר לעיתים קרובות נקלעים לחובות כדי להבטיח את תעסוקתם בישראל, תוך שהם כבולים למעסיק אחד. הסדר ׳הכבילה למעסיק׳ בזכותו של העובד לפעול בשוק העבודה כאדם חופשי. באמצעות כפיית אדם לעבוד אצל מעסיק מסוים בניגוד לרצונו, ההסדר שולל מהעובד את האפשרות לנהל משא ומתן על תנאי העסקתו ושכרו. בית המשפט הצהיר כי הסדר זה נוגד את עקרונות היסוד של דיני העבודה ואת הערך המוסרי של חוזה עבודה, שמטרתו להבטיח את קיומו הכלכלי, כבודו וחירותו של העובד. לפיכך, הורה בית המשפט לממשלה לפתח ׳הסדר העסקה חדש׳, מאוזן ומידתי יותר, שלא קושר בין התפטרות ממעסיק יחידי לאובדן המעמד המשפטי בישראל.
מבט השוואתי- מצב העובדים הזרים בעולם:
האתגרים העומדים בפני העובדים הזרים בישראל אינם ייחודיים. נושאים דומים של ניצול עובדים עקב קשרי העסקה מגבילים נפוצים ברחבי העולם. לדוגמה, באנגליה, איטליה, ארצות הברית ומזרח אסיה, עובדים זרים מתמודדים לעתים קרובות עם יחס קשה וניידות מוגבלת, מה שמוביל לניצול שלהם ככוח עבודה זול. פרקטיקות אלה מחזקות את הצורך במאבק העולמי לזכויות מהגרי עבודה ואת הצורך ברפורמות משפטיות כדי להבטיח יחס הוגן כלפיהם.
באנגליה, ההכרה בפגיעה הקשה שגרמה קשירת עובדים זרים במשקי בית הביאה לתיקון החוק ב-1998 ולביטול ׳הסדר הכבילה׳. באיטליה נאלצים עובדים זרים להשלים עם יחס קשה מצד מעסיקיהם, שכן כל ניסיון להחליף מעסיק מביא לגירוש מיידי מהמדינה ולאיסור חזרה לעבודה שם למשך שלוש שנים.
בארצות הברית, מהגרי עבודה עונתיים, במיוחד בתחום החקלאות, קשורים למעסיקיהם, מה שמוביל לניצול קשה. דו"ח מקיף של ארגון זכויות עובדים אמריקאי הדגיש את הבעיות המערכתיות, וציין שלעיתים קרובות מתייחסים לעובדים הללו כאל סחורה ובמקרים של תלונה על התעללות אף פגיעה בהם.
כלומר, בסקירה בינלאומית מתגלות שיטות דומות של ניצול עובדים זרים בעולם, תוך שימוש בקשרי העסקה מגבילים. לפיכך, קיים צורך בינלאומי לשינוי משפטי שיבטיח הגנה על זכויות עובדים זרים וימנע את ניצולם.
דיון הומניטרי- גירוש עובדים זרים:
גירוש עובדים זרים, במיוחד אלו בעלי משפחות, מעלה קשיים הומניטריים משמעותיים. ילדים רבים של עובדים זרים, שנולדו וגדלו בישראל, רואים בה את ביתם. בהתאם לכך, גירושם משבש את חייהם, השכלתם והשתלבותם החברתית, ומעורר התנגדות נרחבת מצד ארגוני זכויות אדם וחלק מהציבור הישראלי.
האתגרים המשפטיים והחברתיים העומדים בפני עובדים זרים בישראל מתווספים למעמדם הרעוע ולמציאות הקשה בתנאי העסקתם. עובדים זרים רבים סובלים מתנאי מחיה ועבודה קשים, דחיית שכר ושעות ארוכות, בין היתר בשל מוגבלות בהתניידות וחשש מתמיד מגירוש.
ארגוני זכויות אדם הדגישו את מצוקתם של ילדים אלו, רבים מהם דוברי עברית שוטפת ומשולבים במערכת החינוך הישראלית. גירושם לא רק משבש את חינוכם אלא גם מרחיק אותם מחברה שהם מחשיבים את עצמם כחלק ממנה. עמדת הממשלה, המושפעת מלחצים פוליטיים ומדאגות של איזונים דמוגרפיים, מתנגשת לעתים קרובות עם עקרונות הומניטריים וזכויות ילדים. הגישה ההומניטרית קוראת להתחשבות גורפת בהשלכות גירוש משפחות עובדים זרים על ילדיהם. לדידם, יש לשקול פתרונות חלופיים, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל משפחה ובצורך להגן על רווחתם של ילדים.
חשוב להדגיש כי גירוש עובדים זרים אינו פתרון פשוט ואינו נטול השלכות. ברם, יש למצוא פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לעובדים זרים לחיות ולעבוד בישראל בכבוד ובהגינות, תוך הבטחת זכויותיהם ורווחתם של ילדיהם. הדיון בנושא זה מחייב גישה רגישה ומאוזנת, תוך התחשבות בכל ההיבטים הנוגעים בדבר.
באנגליה, ההכרה בפגיעה הקשה שגרמה קשירת עובדים זרים במשקי בית הביאה לתיקון החוק ב-1998 ולביטול ׳הסדר הכבילה׳. באיטליה נאלצים עובדים זרים להשלים עם יחס קשה מצד מעסיקיהם, שכן כל ניסיון להחליף מעסיק מביא לגירוש מיידי מהמדינה ולאיסור חזרה לעבודה שם למשך שלוש שנים.
בארצות הברית, מהגרי עבודה עונתיים, במיוחד בתחום החקלאות, קשורים למעסיקיהם, מה שמוביל לניצול קשה. דו"ח מקיף של ארגון זכויות עובדים אמריקאי הדגיש את הבעיות המערכתיות, וציין שלעיתים קרובות מתייחסים לעובדים הללו כאל סחורה ובמקרים של תלונה על התעללות אף פגיעה בהם.
כלומר, בסקירה בינלאומית מתגלות שיטות דומות של ניצול עובדים זרים בעולם, תוך שימוש בקשרי העסקה מגבילים. לפיכך, קיים צורך בינלאומי לשינוי משפטי שיבטיח הגנה על זכויות עובדים זרים וימנע את ניצולם.
סיכומו של דבר
היוועצות עם עורך דין בנושא הסדרת מעמד בישראל
לסיכום, הליך הגירוש של עובדים זרים מישראל הוא נושא מורכב המערב תחומים משפטיים, מדיניים- פוליטיים והומניטריים. המסגרת החוקית הנוכחית מובילה לרוב לניצול ודחיקה לשוליים של העובדים הזרים. פסיקת בית המשפט העליון הקוראת להסדר תעסוקה מאוזן יותר היא צעד לקראת טיפול בסוגיות אלו.
כאמור, גירוש עובדים זרים מישראל, במיוחד כאשר מעורבים בו ילדים ומשפחות, מציב אתגר משמעותי הדורש התייחסות קפדנית מצד הגורמים המשפטיים, ההומניטריים והפוליטיים. המציאות בישראל מחייבת מציאת פתרון מאוזן בין אכיפת חוקי הגירה לבין הגנה על זכויות אדם, נושא חשוב ומורכב שעוד ימשיך לעורר דיונים ציבוריים נרחבים
מאחורינו ניסיון רב בטיפול בענייני הסדרת מעמד בישראל, אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לקוחותינו את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך.
לייעוץ משפטי אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר בטלפון 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-811-6181
