עורך דין רשלנות רפואית
פיצוי בגין אי קבלת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי
קבלת הסכמה מדעת של המטופל טרם טיפול רפואי, היא אחת מהחובות המרכזיות של הרופא. במסגרתה, עליו למסור את כל המידע הנחוץ למטופל על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם ברצונו לעבור את הטיפול שהוצע לו או אם לאו. הפרת חובה זו יכולה להקים למטופל זכות לפיצוי כספי בעילה של רשלנות רפואית ו/או פגיעה באוטונומיה. על כך במאמר שלפניכם.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
מהי הסכמה מדעת?
לפני כל טיפול רפואי, חייב הרופא לתת למטופל אינפורמציה רלוונטית באשר לטיפול, על בסיסה יוכל לקבל החלטה האם הוא רוצה לקבל את הטיפול או אם לאו. זוהי חובת ההסכמה מדעת, על פיה ימסור הרופא פרטים אודות מטרת וטיב הטיפול, סיכונים, תופעות לוואי, משך החלמה, טיפולים חלופיים אם קיימים ועוד. היקפה של חובת היידוע משתנה בהתאם לסוג הטיפול ומבחינים לעניין זה בין ניתוח דחוף מציל חיים, לבין טיפול אלקטיבי, למשל ניתוח פלסטי. ככל שמדובר בעניין שאינו דחוף, חובת היידוע שחלה על הרופא רחבה יותר משום שהוא אינו שרוי בלחץ של זמן. קבלת הסכמה מדעת תיעשה בעל פה, למעט מקרים בהם קיימת חובה לקבלה בכתב על גבי טופס הסכמה, כמו למשל במקרה של פעולה כירורגית.
תביעה בגין רשלנות רפואית
אי קבלת הסכמה מדעת יכולה להוות רשלנות רפואית, אז יוכל המטופל לקבל פיצוי כספי בגין עילה זו, בהתאם לנסיבות המקרה וחומרת הנזק שנגרם לו. מדובר בין היתר במקרים בהם הרופא לא יידע את המטופל אודות הסיכונים שבפרוצדורה הרפואית ועל קיומן של חלופות לטיפול. זאת בתנאי כי המטופל יכול להוכיח כי לו קיבל את המידע הזה, היה בוחר שלא לעבור את הטיפול. מהו הרציונל בהכרה באי קבלת הסכמה מדעת כרשלנות רפואית? ובכן, רשלנות רפואית מוגדרת כחריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, אשר גרמה לנזק למטופל וזה לא היה נגרם לו לולא הטיפול הרשלני. בתי המשפט רואים בקבלת הסכמה מדעת חלק אינטגרלי מסטנדרט הטיפול הראוי ולפיכך, רופא אשר אינו מקבל הסכמה מדעת של המטופל, מתנהל באופן חריג וכזה שאינו עומד בסטנדרט הטיפול הסביר.
פגיעה באוטונומיה של המטופל
זכאותו של המטופל לפיצוי כספי בגין אי קבלת הסכמה מדעת, יכולה להתבסס על עילה נוספת והיא פגיעה באוטונומיה. משמעותה היא כי לאדם זכות על גופו וכאשר לא ניתן לו המידע הנחוץ באשר לטיפול הרפואי, הרי שלמעשה נמנעת ממנו האפשרות לקבל החלטה מושכלת ומרצון חופשי בדבר הטיפול. על כן הוכרה פגיעה באוטונומיה כעילה ברת פיצוי, כאשר חשוב לציין שבשונה מרשלנות רפואית, כאן לא נדרש המטופל להוכיח כי נגרם לו נזק מהטיפול. בתי המשפט רואים בעצם אי מתן הפרטים אודות הטיפול כעוולה משהדבר פוגע ביכולתו של אדם לבחור האם לעבור טיפול רפואי מסוים או אם לאו. על כן, עצם אי הגילוי מגבש עילת תביעה.
חשיבות הליווי המשפטי
עברתם טיפול רפואי ללא שניתן לכם המידע המהותי לגביו? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי.
מחלקת נזיקין במשרד עורכי הדין מור ושות’, מציעה טיפול מקצועי ואישי במגוון נושאים הקשורים בדיני נזיקין: רשלנות רפאית, תביעות נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי, נזקי רכוש ותביעות לשון הרע – פגיעה בשם הטוב.
אנו מסייעים ללקוחותינו לממש את הזכויות שלהם, הטיפול המשפטי מתחיל בבניית אסטרטגיה משפטית נכונה ומקיפה במטרה להשיג את הפיצויים המגיעים להם.
עם ניסיון רב שנים עם מערכת המשפט, ידע משפטי וטיפול מקצועי במאות לקוחות, אנו פה כדי לסייע לכם בכל התהליך.
צרו איתנו קשר בטלפון 02-595-3322 או וואטסאפ 050-441-1343 לתיאום פגישת ייעוץ משפטי.
במהלך הפגישה נבחן את זכאותכם לפיצוי ונפעל למימוש כל זכויותיכם במלואן.
אנו בחברת עורכי דין מור ושות’ כאן בשבילכם.
דוגמה לשאלות שאנו נשאלים בנושאי רשלנות רפואית במסגרת פגישות ייעוץ:
מה זה רשלנות רפואית?
איך תובעים על רשלנות רפואית?
מה זה רשלנות רפואית בלידה?
מתי ניתן לקבוע כי התקיימה רשלנות רפואית?
איך לבחור עורך דין רשלנות רפואית?
מהי האגרה על תביעת רשלנות רפואית?
כיצד להוכיח גרימת רשלנות רפואית?
מה ההבדל בין רשלנות רפואית לטעות רפואית?
איך בוחרים עורך דין רשלנות רפואית?
איך קובעים סכום פיצוי בתביעת רשלנות רפואית?
האם יש התיישנות על עוולות של רשלנות רפואית?
האם רשלנות רפואית שגוררת מקרי מוות הנה עבירה פלילית?
לאן פונים כשיש רשלנות רפואית?
מהו סכום הפיצוי שניתן לקבל בשל רשלנות רפואית?
