עורך דין רשלנות רפואית
פיצוי כספי על אי קבלת הסכמה מדעת בטיפול רפואי
קבלת הסכמה מדעת של המטופל טרם טיפול רפואי, היא אחת מהחובות המרכזיות של הרופא. במסגרתה, עליו למסור את כל המידע הנחוץ למטופל על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת האם ברצונו לעבור את הטיפול שהוצע לו או אם לאו. הפרת חובה זו יכולה להקים למטופל זכות לפיצוי כספי בעילה של רשלנות רפואית ו/או פגיעה באוטונומיה. על כך במאמר שלפניכם.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
מהי הסכמה מדעת?
לפני ביצוע כל טיפול רפואי, חלה על הרופא חובה למסור למטופל מידע רלוונטי ומקיף, המאפשר לו לקבל החלטה מושכלת האם לקבל את הטיפול המוצע או לדחותו. חובה זו, המכונה חובת ההסכמה מדעת, מחייבת את הרופא לספק פרטים חיוניים על הטיפול, כגון מטרתו, טיבו, סיכונים פוטנציאליים, תופעות לוואי אפשריות, משך ההחלמה, טיפולים חלופיים קיימים, ועוד.
היקף חובת היידוע משתנה בהתאם לסוג הטיפול. קיימת הבחנה בין טיפולים דחופים, כמו ניתוח מציל חיים, לבין טיפולים אלקטיביים, כדוגמת ניתוחים פלסטיים. בטיפולים שאינם דחופים, חובת היידוע רחבה יותר, שכן הרופא פועל ללא לחץ זמן ואמור להעניק למטופל את מלוא המידע הדרוש.
הליך קבלת ההסכמה מדעת נעשה לרוב בעל פה, אולם במקרים מסוימים, כגון פרוצדורה כירורגית, קיימת חובה לקבל את ההסכמה בכתב על גבי טופס ייעודי, במטרה להבטיח שהמטופל הבין את המידע שנמסר לו וקיבל החלטה מתוך מודעות מלאה.
תביעה בגין רשלנות רפואית
אי קבלת הסכמה מדעת כרשלנות רפואית: פיצוי ומעמד משפטי
כאשר רופא אינו מקבל הסכמה מדעת מהמטופל, הדבר עשוי להיחשב כרשלנות רפואית, והמטופל עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי, בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת הנזק שנגרם לו. מקרים אלה כוללים, בין היתר, מצבים שבהם הרופא לא מסר למטופל מידע מהותי אודות הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה הרפואית או לא הציג בפניו חלופות אפשריות לטיפול.
כדי להצליח בתביעה על עילה זו, על המטופל להוכיח כי לו היה מקבל את המידע הרלוונטי, היה בוחר שלא לעבור את הטיפול. כאן טמון הרציונל המשפטי: רשלנות רפואית מוגדרת כחריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, אשר גרמה לנזק למטופל, ונזק זה לא היה נגרם אילולא ההתנהלות הרשלנית.
בתי המשפט רואים בקבלת הסכמה מדעת מרכיב אינטגרלי מסטנדרט הטיפול הראוי. רופא אשר אינו עומד בדרישה זו פועל באופן החורג מהסטנדרט המקובל. לפיכך, אי קבלת הסכמה מדעת אינה רק כשל מוסרי או מקצועי אלא גם הפרת חובה משפטית, שעשויה להוביל לפסיקת פיצויים לטובת המטופל.
פגיעה באוטונומיה של המטופל
פגיעה באוטונומיה: עילה לפיצוי בגין אי קבלת הסכמה מדעת
זכאותו של מטופל לפיצוי כספי בגין אי קבלת הסכמה מדעת עשויה להתבסס לא רק על עילת רשלנות רפואית, אלא גם על עילת פגיעה באוטונומיה. עילה זו נובעת מההכרה בזכותו של אדם לאוטונומיה על גופו. כאשר מטופל לא מקבל מידע מהותי אודות טיפול רפואי, נמנעת ממנו האפשרות לקבל החלטה מושכלת ומרצון חופשי ביחס לטיפול, ובכך נפגעת זכותו לאוטונומיה.
בתי המשפט הכירו בפגיעה באוטונומיה כעילה עצמאית המזכה בפיצוי, אף ללא צורך בהוכחת נזק שנגרם בפועל כתוצאה מהטיפול. לשיטתם, עצם אי מסירת המידע מהווה פגיעה בזכותו של האדם להחליט באופן חופשי על גופו ולבחור האם לקבל טיפול מסוים או לדחותו.
הבסיס המשפטי לעילה זו טמון בכך שאי מתן המידע מהווה פגיעה בכבודו ובזכויותיו של האדם, ובעיקר בזכותו לבחור מתוך מודעות. לפיכך, עצם ההימנעות מהעברת המידע הנחוץ מגבשת עילת תביעה בגין פגיעה באוטונומיה, גם כאשר לא נגרם נזק רפואי או גופני כתוצאה מהטיפול.
חשיבות הליווי המשפטי
עברתם טיפול רפואי ללא קבלת מידע חיוני ומהותי? ייתכן שמגיעה לכם זכאות לפיצוי כספי בגין פגיעה באוטונומיה או רשלנות רפואית.
מחלקת נזיקין במשרד עורכי הדין מור ושות’, מציעה טיפול מקצועי ואישי במגוון נושאים הקשורים בדיני נזיקין: רשלנות רפאית, תביעות נזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה, ביטוח לאומי, נזקי רכוש ותביעות לשון הרע – פגיעה בשם הטוב.
אנו מסייעים ללקוחותינו לממש את הזכויות שלהם, הטיפול המשפטי מתחיל בבניית אסטרטגיה משפטית נכונה ומקיפה במטרה להשיג את הפיצויים המגיעים להם.
עם ניסיון רב שנים עם מערכת המשפט, ידע משפטי וטיפול מקצועי במאות לקוחות, אנו פה כדי לסייע לכם בכל התהליך.
צרו איתנו קשר בטלפון 02-595-3322 או וואטסאפ 050-441-1343 לתיאום פגישת ייעוץ משפטי.
במהלך הפגישה נבחן את זכאותכם לפיצוי ונפעל למימוש כל זכויותיכם במלואן.
אנו בחברת עורכי דין מור ושות’ כאן בשבילכם.
דוגמה לשאלות שאנו נשאלים בנושאי רשלנות רפואית במסגרת פגישות ייעוץ:
- מהי "הסכמה מדעת" בטיפול רפואי?
- אילו פרטים מחויב הרופא לספק כדי לקבל הסכמה מדעת?
- האם כל סוגי הטיפולים מחייבים קבלת הסכמה מדעת?
- מה קורה אם לא נמסר מידע מלא על סיכונים ותופעות לוואי?
- האם מטופל יכול לסרב לטיפול לאחר שקיבל מידע מלא?
- האם הסכמה מדעת חייבת להינתן בכתב בכל המקרים?
- מהם המקרים שבהם החוק מחייב חתימה על טופס הסכמה?
- כיצד מוכיחים שהרופא לא קיבל הסכמה מדעת?
- מה ההבדל בין פגיעה באוטונומיה לרשלנות רפואית?
- האם ניתן לתבוע פיצוי על אי קבלת הסכמה מדעת ללא נזק פיזי?
- מהו היקף המידע שעל הרופא למסור בטיפולים דחופים?
- האם ניתוחים אלקטיביים דורשים הסכמה מדעת רחבה יותר?
- האם חובת היידוע משתנה בהתאם לסוג הרופא או הטיפול?
- האם ניתן לתבוע פיצוי אם נמסר מידע חלקי בלבד?
- כיצד בית המשפט מעריך את גובה הפיצוי על פגיעה באוטונומיה?
- האם מטופל יכול לתבוע אם לא הוסברו לו חלופות טיפוליות?
- מה עושים אם רופא ביצע טיפול מבלי ליידע כלל את המטופל?
- האם רופא יכול לטעון שהמטופל היה מחויב לעבור את הטיפול בכל מקרה?
- מה ההשלכות המשפטיות של טיפול חירום ללא הסכמה מדעת?
- אילו חוקים ותקנות עוסקים בקבלת הסכמה מדעת בישראל?
- האם קיימת התיישנות על תביעות בגין אי קבלת הסכמה מדעת?
- האם יש הבדל בין טיפול בבגירים לטיפול בקטינים מבחינת הסכמה מדעת?
- כיצד משפיעה פסיקה קודמת בנושא על תביעות חדשות?
- מה עושים אם ניתוח הותיר נזק שלא הוסבר למטופל מראש?
- האם ניתן לתבוע על פגיעה באוטונומיה גם בטיפול מוצלח?
- אילו ראיות נחוצות כדי להוכיח העדר הסכמה מדעת?
- כיצד רופא יכול להגן על עצמו מפני תביעות בתחום זה?
- האם פיצוי כספי על אי קבלת הסכמה מדעת כולל כאב וסבל?
- כיצד מתמודדים אם טופס ההסכמה נחתם ללא הבנת המידע?
- האם יש צורך במומחה רפואי לצורך הגשת תביעה כזו?
- מה תפקידו של עורך דין בתביעות בנושא הסכמה מדעת?
- האם ניתן לתבוע מוסד רפואי ולא רק את הרופא המטפל?
- מה עושים במקרה של טיפול בניגוד לרצון מפורש של מטופל?
- האם הסכמה מדעת נדרשת גם בניסויים קליניים?
- כיצד מטופל יכול לוודא שהמידע שנמסר לו אכן מלא ומדויק?
- האם יש משמעות לכך שהמטופל לא שאל שאלות מיוזמתו?
- כיצד משפיעה ההשכלה או הניסיון של המטופל על תביעות כאלה?
- האם ניתן לתבוע במקרה שבו המידע נמסר למטופל במועד מאוחר מדי?
- כיצד ניתן להוכיח שהמטופל היה מסרב לטיפול לו ידע את כל המידע?
- מהו התהליך המשפטי לתביעת פיצוי בגין אי קבלת הסכמה מדעת?
