תקדימים מכוננים: פסקי הדין שעיצבו את זכויות הנכים בביטוח לאומי
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
תקדימים מכוננים: פסקי הדין שעיצבו את זכויות הנכים בביטוח לאומי
אנשים עם מוגבלויות נאלצים להתמודד עם אתגרים יומיומיים מורכבים, החל מקשיי ניידות וביצוע פעולות שגרתיות ועד התמודדות עם ביורוקרטיה סבוכה. התנהלות מול המוסד לביטוח לאומי היא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר עבור נכים, במיוחד כשמדובר בשמירה על זכויותיהם והבטחת קבלת הקצבאות וההטבות המגיעות להם על פי חוק.
במהלך השנים, ניתנו פסקי דין רבים בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה אשר סייעו לעיצוב זכויות הנכים בישראל, תוך שהגדירו מחדש את גבולות הזכויות המגיעות להם. במדריך זה נציג פסקי דין מרכזיים הנוגעים לזכויות נכים מול ביטוח לאומי, ונעמוד על ההשפעה המשמעותית שלהם על זכויות אלה כיום. אם אתם זקוקים לייעוץ משפטי בנושא זכויות נכים, אל תהססו ליצור איתנו קשר בטלפון 02-5953322.
דב"ע נג 1-46 יצחק מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי דב"ע כו(1) 364
פסק הדין דן בערעורו של יצחק מרגוליס, עובד שנפגע במהלך עבודתו בשנת 1987 במסגרת תאונה אשר הוכרה כתאונת עבודה. וועדה הרפואית לעררים קבעה למערער נכות כוללת בשיעור 50% לפי סעיף 33(ד) לרשימת הליקויים, אולם ניכתה מתוכם 30% בגין מצב קודם, שעניינו מחלה אנדוגנית. לטענת המערער, לא היה מקום לנכות משיעור הנכות הכולל שנקבע לו 30% בגין מחלה אנדוגנית, שעה שלא היו כל ראיות על קיום מחלה כזו עובר לתאונת העבודה. בית הדין לעבודה קיבל את טענת המערער, וקבע כי "...הוועדה רשאית להפחית דרגת נכות בגין מצב קודם אך ורק אם יש בידה נתונים מוכחים כדוגמת רישומים רפואיים וצילומים המעידים על כך כי במועד קרות התאונה אפשר היה להעריך על יסוד תרגומם של ממצאים אלה לדרגת נכות בגין הגבלה בתנועות, כי עובר לאותו מועד אכן סבלה המערערת מהגבלת תנועות".
ב"ל 26057-10-10 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי
פסק דין זה דן בעניינה של עובדת במחלקת דיאליזה בבית חולים ונפגעה לאורך תקופת העסקתה בשתי ידיה. במסגרת פסק הדין, בית הדין לעבודה קבע כי תנאי העבודה של העובדת, שהועסקה ככח עזר במחלקת דיאליזה בבית חולים, גרמו לה לפגיעה בשתי כפות ידיה.
ההכרה בפגיעה התבססה על תורת המיקרוטראומה, המכירה בכך שגם סדרת אירועים זעירים הנמשכים לאורך זמן יכולים להיחשב לתאונה ולגרום לפגיעה. בעקבות הכרה זו, זכאית העובדת להגיש תביעה לקביעת דרגת הנכות בגין הפגיעה.
ב"ל 22626-03-23 בן שעיה נ' המוסד לביטוח לאומי
בפסק דין זה, בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של אדם שקבעה לו ועדת אי כושר כי לא איבד 50% או יותר מכושרו להשתכר. ביה"ד קשה כי הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של רופא מומחה שקבעה כי מצבו הלבבי של המערער והעייפות הנובעת ממנו פוגעים ביכולתו להשתלב בעבודה.
בנוסף, נקבע כי הוועדה לא התייחסה לליקוי בשורש כף ידו הימנית של המערער ובחנה את יכולתו לבצע עבודות קלות מבלי לקחת בחשבון את השפעת ליקוי זה. כתוצאה מכך, בית הדין הארצי החזיר את התיק לוועדת אי כושר על מנת שתתייחס לנושאים אלו ותבחן שוב את כושרו של המערער לעבוד.
מפסק דין זה ניתן ללמוד כי על הוועדה הרפואית צריכה להתייחס לכל חוות דעת רפואית רלוונטית בעת קביעת דרגת אי כושר. בתוך כך, הוועדה צריכה לבחון את השפעת כל ליקוי רפואי על יכולתו של האדם לעבוד, תוך התחשבות בגילו, השכלתו והרקע התעסוקתי שלו.
ב"ל 27415-06-11 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
עובד שחווה התקף לב לאחר החלפת גלגל ברכב מנכ"ל החברה שבה עבד זכה להכרה בתביעתו לתאונת עבודה. ההכרה התבססה על הוכחת קשר סיבתי בין מאמץ בלתי רגיל שביצע העובד זמן קצר לפני התקף הלב לבין האירוע.
ב"ל 34434-01-03 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
במסגרת פסק דין משמעותי זה, נקבע כי אירועים חוזרים של דלקות כלזיון ושעורה בעיניו של עובד חברה לייצור חומרים כימיים נבעו באופן ישיר מתנאי עבודתו. הקביעה התבססה על חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם התובע, שקבע קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים כימיים שונים במקום העבודה לבין התפרצויות הדלקות. בעקבות הכרה זו, העובד זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.
ב"ל 66361-09-14 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
במסגרת פסק דין זה, נקבע כי הנזק הריאתי התגובתי שנגרם לעובד תעשייה לשעבר נחשב לתאונת עבודה לצורך הכרה בנכות. בדומה לעניין פלונית אשר נדון לעיל, ההכרה התבססה על עקרון המיקרוטראומה, אשר מכיר בכך שגם סדרת חשיפות זעירות לאורך זמן לחומרים מזיקים אשר גורמת נזק יכולה להיחשב לתאונה ולגרום לפגיעה בריאותית. ואכן, חוות דעת רפואית קבעה קשר סיבתי בין החשיפה לחומרים אלו לבין התפתחות מחלת הריאות ממנה סבל העובד, כך שהעובד זכאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.
ב"ל (אזורי חי') 20749-11-12 עאיק – המוסד לביטוח לאומי (נבו 02.06.2013)
פסק הדין עסק בעניינה של מערערת, ילידת 1960, בעלת השכלה של 12 שנות לימוד, אשר סובלת משילוב של נכויות רפואיות קשות, ביניהן שחמת הכבד, פיברומיאלגיה, הפרעות נשימה, דיכאון ותסמונת רנו.כתוצאה מהנכויות, המערערת איבדה את כושרה להשתכר באופן משמעותי.
הוועדה לעררים לעניין אי כושר קבעה שהמערערת איבדה 65% מכושרה להשתכר, אך המערערת טענה שהיא איבדה את כושרה באופן מלא. בית הדין לעבודה קיבל את הערעור והחזיר את התיק לוועדה לעררים לעניין אי כושר. במסגרת ההחלטה, נקבע כי הוועדה תצטרך להתייחס בהחלטתה הבאה להשפעתן של הירידה בריכוז ובזיכרון, נטילת קנאביס רפואי והשילוב של הנכויות על כושר ההשתכרות והתעסוקה של המערערת.
בית הדין לעבודה קבע שהוועדה לעררים לעניין אי כושר לא התייחסה באופן מספק לתלונות המערערת בנוגע לירידה בזיכרון ובריכוז, השפעת השימוש בקנאביס רפואי והשילוב של הנכויות. אמנם, בית הדין לעבודה לא קבע שהמערערת איבדה את כושרה באופן מלא, אך הורה לוועדה לעררים לעניין אי כושר לבחון זאת שוב.
ב"ל 20607-03-16 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את תביעתו של התובע וביטל את חובו שנוצר כתוצאה מקבלת קצבת נכות מעבודה שלא היה זכאי לה. אמנם, התובע אכן לא היה זכאי לקצבת נכות מעבודה, ועל כן נוצר לו חוב. ואולם, המוסד לביטוח לאומי לא נתן לתובע זכות טיעון לפני יצירת החוב, כפי שהיה חייב לעשות.
בית הדין הארצי קבע כי הוועדה לביטול חובות לא נימקה כראוי את החלטתה הראשונה לדחות את בקשת התובע לביטול החוב. בנוסף, נקבע כי הוועדה לביטול חובות שגתה בכך שלא ביצעה חישוב תיאורטי של הגמלה שהייתה משתלמת לתובע לו היה מגיש תביעה לנכות כללית בד בבד עם תביעתו לנכות מעבודה.
ב"ל 38469-02-16 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי
פסק הדין עסק בעניינו של התובע, חירש-אילם מלידה, אשר עלה לישראל בשנת 1982. בשנת 1996 עזב התובע את ישראל וחזר בשנת 2014 כתושב חוזר. התובע הגיש תביעה לקצבת נכות כללית עקב נכותו מלידה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו בטענה שאינו זכאי לקצבה כיוון שאינו תושב ישראל.
בית הדין קיבל את תביעת התובע וקבע כי הוא זכאי לקצבת נכות כללית מיום חזרתו לישראל בשנת 2014. בית הדין נימק את קביעתו בכך שלמרות שהתובע עזב את הארץ לפרק זמן, הוא לא איבד את זכאותו לקצבה. בית הדין הסביר כי זכותו של התובע לקצבה התגבשה ביום עלייתו ארצה, ועם חזרתו ארצה "התעוררה" זכאותו זו.
לסיכום
פסקי הדין שהובאו לעיל ממחישים את החשיבות הרבה בהגנה על זכויותיהם של נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, בין אם מדובר בתביעות נכות כלליות ובין אם בפגיעות בעבודה. הכרה בזכויות רפואיות יכולה לשנות באופן מהותי את חייהם של נפגעים, לסייע בהתמודדות עם קשיים כלכליים ורפואיים ולהבטיח קצבאות וזכויות המגיעות להם על פי חוק. אם אתם מתמודדים עם תביעה מול ביטוח לאומי או זקוקים לייעוץ מקצועי בנוגע למימוש זכויותיכם הרפואיות, אנו כאן ללוות אתכם.
במחלקת ביטוח לאומי ומימוש זכויות רפואיות במור ושות׳, עורכי דין ונוטריון, אנו מתמחים בליווי מקצועי ומסור של לקוחותינו לאורך כל התהליך. אל תהססו ליצור איתנו קשר לקבלת ייעוץ משפטי אישי בטלפון 02-5953322 או בוואטסאפ: https://wa.me/972504411343. אנחנו כאן כדי לעזור לכם להבטיח את מימוש זכויותיכם.
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
