תומך החלטות
מנגנון תומך החלטות כחלופה לאפוטרופסות
ישנם מצבים רבים בהם אדם, עקב גיל או לקות כלשהי, מתקשה בקבלת החלטות וביצוע פעולות, וחלופת האפוטרופוסות אשר תגדירו כחסוי – היא חלופה דרקונית אשר תפגע בכבודו. בסיטואציה זו, ניתן למנות לו תומך החלטות, אשר יסייע לו, שיקול הדעת נותר באופן מלא בידי הנתמך.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
"מדינות שהן צדדים (לאמנה) יכירו בכך שאנשים בעלי מוגבלויות הינם בעלי כשרות משפטית שווה לזו של אחרים, בכל היבטי החיים"
ס' 12 האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות
2006 Convention on the Rights of Persons with Disabilities
תומך החלטות – מה זה בעצם?
מוסד האפוטרופסות המוכר לכולנו הוא חשוב וחיוני, אך נוטל מהחסוי את החירות לקבל החלטות הנוגעות לחייו. זוהי מטבע הדברים פגיעה קשה מאוד בביטחון העצמי ובזכות החירות, השמורה לכל אחד מאיתנו, לנהל את חיינו על פי רצוננו. משכך, מינוי אפוטרופוס הוא הפתרון המתאים רק היכן שאותו אדם כבר אינו מסוגל לדאוג לענייניו והוא זקוק אפוא לצד שלישי אשר יפעיל את שיקול הדעת ויקבל החלטות עבורו.
משכך, הוא אינו רלוונטי במצבים בהם מתקשה אדם בקבלת החלטות וביצוע פעולות, אולם הוא כשיר דיו כדי לעשות כן. לשם כך, נוצר בשנת 2015, תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במסגרתו יכול אדם להגיש בקשה לבית המשפט בבקשה למנות לו תומך החלטות. זהו אדם אשר תפקידו לסייע לנתמך בהליך קבלת ההחלטות ויישומן, אך הוא אינו מחליף את שיקול דעתו בזה של הנתמך והאחרון שומר את השליטה המלאה בחייו.
התנאים למינוי:
מינוי תומך החלטות מהווה אלטרנטיבה טובה למינוי אפוטרופוס. זאת היכן שהאדם מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו ולנהל את ענייניו ועיקר הסיוע שהוא זקוק לו הוא הנגשת המידע ומימוש ההחלטות שהוא מקבל. ויובהר, שיקול הדעת נותר כולו ובאופן בלעדי בידיו של הנתמך. במובן זה דבר לא השתנה טרם המינוי, היות שהנתמך מקבל את ההחלטות והוא זה שחותם עליהן. השוני היחיד הוא בקבלת ליווי ותמיכה, על מנת להבין טוב יותר את החלופות העומדות בפני הנתמך וסיוע במיצוי זכויותיו מול צדדים שלישיים: בנק, מוסדות רפואיים, ביטוח לאומי וכיו"ב.
מהם התנאים אשר צריכים להתקיים כדי שבית המשפט ימנה תומך החלטות ולא אפוטרופוס?
- גיל: הנתמך הנו אדם בגיר, מעל גיל 18 ומתגורר כדרך קבע בישראל. זאת בשונה ממינוי אפוטרופוס, הליך הרלוונטי גם לקטינים למשל.
- העדר מינוי אחר: תנאי מקדמי הוא כי לנתמך לא מונה אפוטרופוס ולא נכנס לתוקפו ייפוי כח מתמשך בעניינו.
- קבלת החלטות: התנאי המרכזי למינוי תוך החלטות, הוא כמובן היכולת של הנתמך לקבל החלטות באופן עצמאי ולהביע באופן ברור את רצונותיו.
- הסכמה: בשונה ממינוי אפוטרופוס, כאן נדרשת הסכמה של הנתמך למינוי, שהרי תומך ההחלטות אינו מחליף את שיקול דעתו של הנתמך, אלא רק מסייע לו.
מי יכול להתמנות כתומך החלטות?
כפי שעצם ההחלטה על מינוי תומך החלטות נתונה לנתמך, כך גם בחירת זהותו של תומך ההחלטות היא של הנתמך. באפשרותו לבחור כל אדם בגיר לתפקיד אשר הוא סומך עליו ונותן בו אמון ואשר התקשורת ביניהם טובה ויעילה כך שהתומך יוכל באמת לסייע לו באופן אפקטיבי. יודגש כי המינוי תלוי בכך כי לא מתקיים ניגוד עניינים מובהק בין הצדדים, על מנת לוודא כי תומך ההחלטות לא ינסה לקדם במסגרת הסיוע לנתמך, אינטרסים אישיים שלו כדי לעשות לביתו.
יעוץ משפטי מדויק וספציפי לצורך עריכת הסם ממון
כפי שעצם ההחלטה על מינוי תומך החלטות נתונה לנתמך, כך גם בחירת זהותו של תומך ההחלטות היא של הנתמך. באפשרותו לבחור כל אדם בגיר לתפקיד אשר הוא סומך עליו ונותן בו אמון ואשר התקשורת ביניהם טובה ויעילה כך שהתומך יוכל באמת לסייע לו באופן אפקטיבי. יודגש כי המינוי תלוי בכך כי לא מתקיים ניגוד עניינים מובהק בין הצדדים, על מנת לוודא כי תומך ההחלטות לא ינסה לקדם במסגרת הסיוע לנתמך, אינטרסים אישיים שלו כדי לעשות לביתו.
כמו כן, התומך לא יכול להיות מי שמשמש כאפוטרופוס מקצועי או מועסק על ידי תאגיד אפוטרופסות, מהסיבות המובנות. התפקיד של תומך החלטות יכול להתבצע בהתנדבות או בשכר ועליו לעבור הכשרה מקצועית. תומך החלטות שמונה ללא כל הכשרה, תוקף המינוי שלו יהיה לשלושה חודשים בלבד וניתן יהיה להאריכו לאחר הצגת אישור על ביצוע ההכשרה. ומה קורה כאשר הנתמך מבקש להפסיק את יחסי התמיכה? כל שעליו לעשות הוא להעביר לידי התומך הודעה כי אינו מעוניין עוד בשירותיו.
"מדינות שהן צדדים (לאמנה) תנקוטנה באמצעים הולמים על מנת להבטיח לאנשים בעלי מוגבלויות גישה לתמיכה שהם עשויים להזדקק לה, על מנת לממש את כשרותם המשפטית"
ס' 12 (3) לאמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות
