ליקויי בניה ותביעות נגד קבלנים- מה ניתן לעשות?

תוכן עניינים

תמונה של מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור

דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.

ליקויי בניה ותביעות נגד קבלנים- מה ניתן לעשות?

עבור רוב האנשים, המפגש עם קבלנים יהיה אחד משני המקרים: ברכישת 'דירה מקבלן', כלומר, רכישת דירה חדשה שהקבלן היה אמון על בנייתה עד לרגע מכירתה; או במקרה של שיפוץ בית על ידי קבלן. לפעמים מתגלים ליקויים בדירה: בעיה בצנרת, חוסר איטום, תריס מקולקל, ועוד.

מה קורה אם בעת קבלת הדירה, מתגלים הליקויים בבניה? מה אם הליקויים מתגלים אחרי תקופה? איך ניתן להתמודד מול הקבלן על ליקויי הבניה? על כך ועוד, במאמר זה.

ליקויים בתקופת הבדק לעומת ליקויים בתקופת האחריות

יש להבחין בין שני תקופות עיקריות: תקופת הבדק ותקופת האחריות.
תקופת הבדק קבועה בחוק המכר (דירות), והיא משתנה לפי סוג הליקוי. כלומר, לגבי כל פרט, החוק קובע מהו אורכה של תקופת הבדק. ליקויים שמתגלים בתקופה הזו מטילים את חובת ההוכחה על הקבלן שלא הוא אחראי לכך.

תקופת האחריות היא התקופה שלאחר תום תקופת הבדק, ומשתרעת על פני 3 שנים. בתקופה זו, ליקוי שנמצא מטיל את נטל ההוכחה על הרוכש, להוכיח שלא הוא האשם בכך.

לאחר תקופת האחריות, ניתן לתבוע את הקבלן רק בגין מקרים קיצוניים.

מיפוי הסיבות השונות למתן סעד

ליקויים בבניה עלולים לגרום לנזקים שונים, שבגינם ניתן לתבוע סעדים מהקבלן:

ירידה בערך הדירה- לפעמים, בשל עיכוב משמעותי במסירת הדירה או בשל ליקוי משמעותי, ערך הדירה יורד. ניתן יהיה לתבוע את הקבלן על הפער בין הערך הנוכחי לערך המצופה, ככל שהוכחה אחריותו.
הליקויים עצמם- ניתן לחלק בין ליקויים שניתן לתקן, כמו, למשל, בעיה נקודתית בצנרת, לבין ליקויים שלא ניתן לתקן.
נזקים נפשיים- ככל שנגרמו לרוכשים נזקים לא-ממוניים, כמו עוגמת נפש, למשל, ניתן יהיה לתבוע את הקבלן כדי לקבל סעד הולם.

שלושה אנשים בלבוש עסקי עומדים ולוחצים ידיים בסביבה ארגונית. שני האנשים בחזית לוחצים ידיים, האחד לובש חליפה כחולה והשני בחליפה אפורה. אדם שלישי בבלייזר אפור עומד בסמוך עם ידיים שלובות. ליקויי בניה ותביעות נגד קבלנים- מה ניתן לעשות?  ליקויי בניה ותביעות נגד קבלנים- מה ניתן לעשות?

הסעדים השונים שניתן לקבל

הסעדים האפשריים הם שניים: האחד הוא תיקון הליקויים, ככל שניתן לתקן אותם. כאמור, יהיה צורך להוכיח, ובפרק הזמן הנכון, שעל הקבלן היתה האחריות לתקינותם; אך ככל שזה הוכח, על הקבלן יהיה לתקנם.

השני הוא פיצוי בגין הנזק שנגרם: בין אם מדובר בפיצוי עבור ליקוי שלא ניתן לתקן, בין אם מדובר בפגיעה בערך הדירה, ובין אם מדובר בנזקים נפשיים. על מנת להעריך את גובה הפיצוי, יהיה להיעזר במומחים מטעם הצדדים, או במומחה שמינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים- על מנת לשום את גובה הנזק הפיזי. במקרה של נזק נפשי, בית המשפט יקבע את הסכום הדרוש לפיצוי בהתאם לנסיבות.

מה ניתן לעשות ברגע שמוצאים ליקוי בבניה?

במקרה שנתקלים בליקוי בניה בדירה מקבלן, יש לנקוט בצעדים הבאים:

  1. לבדוק מהי תקופת הזמן הרלוונטית: תקופת הבדק, תקופת האחריות או תקופה מאוחרת יותר.
  2. לתעד את הליקוי.
  3. לפנות בהקדם לקבלן ולתעד את הפניה לקבלן, אם נעשו בכמה אפיקים- טלפונית, במסרון, באמצעות הדואר האלקטרוני ובכל דרך אחרת.
  4. להימנע- ככל שניתן- מהתעסקות בליקוי, כדי להימנע משינוי המצב הנטען.
  5. לדאוג למינוי מומחה בתחום הליקוי, להערכת המצב ולהערכת הנדרש לתיקון.
  6. לפנות לעו"ד העוסק בתחום, על מנת לסייע או לנהל את ההליך המשפטי הצפוי.

הבדלים בין סוגי דירות

יש לשים לב להבדלים בין שני סוגים של דירות מקבלן: דירות פרטיות, של משפחה או רוכש אחד שרכשו דירה; ו"בתים משותפים", שהם נכס הנמצא בבעלותם של כמה אנשים.

במקרה של דירות פרטיות, המצב פשוט: ככל שהדבר הוכח, על הקבלן יהיה לפצות את הרוכש הן על הנזקים הממוניים והן על הנזקים הלא-ממוניים.
המצב אחר בתים משותפים- כפי שנקבע בפסק הדין ע"א 4720/10 אקרילית: "החיוב לתקן את הליקויים (או בנסיבות המקרה דנן – לשפות את הדיירים בגין עלות התיקון שבוצע) הוא "חיוב אחד", שלא ניתן לחלקו, שכן "תיקון ליקויים ברכוש המשותף מעשה-מיקשה הוא שאינו ניתן להפרדה" (עניין זלוצין, בעמ' 211). לעומת זאת, החיוב בפיצויים בגין עגמת נפש אינו משותף, אלא אישי מטבעו." כלומר, בעוד הנזקים הרכושיים נחשבים ל"חיוב אחד", ואין ביכולתו של הקבלן לפצות רק חלק מדיירי הבית המשותף, נזקים נפשיים הם אישיים, ולכן יש לבדוק רוכש לגופו, ולקבוע את הפיצוי בהתאם.

 

 

שלח לנו הודעה

זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322

שימת לב

אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.

You cannot copy content of this page