עורכי דין
ידועים בציבור
הואיל ובמדינת ישראל, הפרדת דת ומדינה זה עניין טעון וכנסת ישראל מתקשה לקבוע בחוק נישואין אזרחיים בין תושבי המדינה (מסיבות פוליטיות, דתיות וכיוצ״ב) לא נותרה ברירה אלא לקבע את מוסד הידועים בציבור.
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
ידועים בציבור הוא מושג משפטי שמתאר זוג אנשים שחיים את חייהם בשיתוף זהה לזה של זוג נשוי, מבלי להינשא. אחת הסיבות המרכזיות להיווצרותו של מוסד הידועים בציבור בישראל היא סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג-1953, לפיו נישואין וגירושין בין יהודים ייעשו על פי דין תורה. משמעות הדבר היא כי במידה ובני זוג ירצו להינשא או להתגרש, יהיה עליהם לעשות כן באמצעות בית הדין הרבני.
ידועים בציבור בפסיקה הישראלית
המונח "ידוע/ה בציבור" נקבע על ידי בית המשפט העליון הישראלי כבר בשנת 1948, אז כונתה אישה שחיה עם בן זוגה מבלי שנישאו זה לזו כ"ידועה בציבור כאשתו". בהמשך הוכר הגבר כ"ידוע בציבור כבעלה", ומכאן השתכלל המונח "ידועים בציבור".
מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי שופט בית המשפט העליון, צבי ברנזון: יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים. היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו עקרת בית. משק בית משותף כזה נבדל מהנעשה, למשל, בהעסקת עוזרת או מטפלת, גם כשקורה והמעסיק מקיים עמה יחסי מין. גם במקרה כזה עשויה האשה לעשות את עבודות הבית ולטפל בענייני הגבר, אבל זהו חלק מסידור ענייני שבו היא מקבלת חלק מגמול עבודתה במגורים ובמזונות בבית מעסיקה.
בית המשפט העליון דן בשאלה האם זוג שחי כזוג נשוי אך איננו נשוי, מקיים מערכת יחסים זוגית שמקימה זכויות וחובות שממנה מושפעים צדדים שלישיים. ברע"א 200/97 ניקול לינדורן נגד קרנית, קבע כי בן/בת זוג שחי במשק בית משותף ומנהל מערכת יחסים אינטימית, עשוי/ה להיחשב כידוע/ה בציבור. אלו הם למעשה שני התנאים העובדתיים להגדרת אדם כידוע/ה בציבור של אדם אחר.
בפסיקה מאוחרת יותר התחזק מעמדו של מוסד הידועים בציבור. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, קבע בבג"ץ בר נהור נ' אוסטרליץ' כי חוק הירושה לא מאפשר להתנות על מזונות עיזבון, ולכן גם אם בני הזוג חתמו על הסכם לפיו הם אינם ידועים בציבור- הוא לא תקף באם הם עומדים בתנאים העובדתיים של ידועים בציבור.
בעב"ד 59/03 גבריאלה סבן נגד המוסד לביטוח לאומי, קבעה סגנית הנשיאה אלישבע ברק כי למרות שבני הזוג לא חיו יחדיו באותו בית מגורים, יש לשקול את כלל נסיבות העניין לשם הכרה בבני הזוג כידועים בציבור, ובכך למעשה פתחה פתח להכרה בצורות קשר שאינן קונבנציונליות לשם הכרה בזכות לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
בע"מ 418-12-2008 קבע בית המשפט העליון כי שותפות זוגית היא שותפות במובן העובדתי בין בני-זוג שכרתו הסכם שותפות בניהם במובן המשפטי, בין בע"פ, בין בכתב ובין מכללא, שעניינו הרצון לשיתוף מחייב והחלת הנישואין והגירושין על נכסיהם. כלומר, בית המשפט זונח את המבחן העובדתי ועובר למבחן הסכמי, באמצעותו יש לבחון האם לזוג הייתה כוונה לעבור למערכת יחסים מחייבת כלפי צדדים שלישיים באמצעות המעבר למגורים משותפים.
בחודש 03/2008 דחה בית המשפט לענייני משפחה בתיק 028593/06 בקשה של גבר לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגדו בטענה שהיא ידועתו בציבור לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (הכוונה להסכם שמשתמע ממערכת היחסים שבין הצדדים, אף אם לא נחם הסכם שכזה) וכך קבע בית המשפט:
זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי…. היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג
הלכת השיתוף
הלכת השיתוף מבססת חזקה לפיה בני זוג מסכימים כי מרגע שהתחתנו, שכל מה שנצבר בתקופת נישואיהם יהיה משותף לאור מאמץ משותף ואורח חיים הרמוני.
ברע"א 8791/00 שלם נגד טווינקו, השופט ברק מרחיב את תחולת הלכת השיתוף וקובע כי חזקה על בני הזוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת אף אם האם רשומים ע"ש בן-זוג אחד או נמצאים בחזקתו הבלעדית – כלומר, ההלכה חלה על ידועים בציבור. יחד עם זאת, חזקה זו המבוססת על הסמכתם המפורשת או המשתמעת שלבני הזוג ניתנת לסתירה. הנטל הוא על הטוען לאי-התקיימותה.
הלכת השיתוף יוצרת למעשה זכות מעין-קניינית לכל אחד מבני הזוג לקבלת מחצית מהנכסים בעין. אדם יכול לתבוע זכות זו בכל רגע נתון. המועד להפסקת חזקת השיתוף הוא המועד בו נוצר קרע ביחסים בין בני הזוג.
הסכם ממון בין ידועים בציבור
המוסד לביטוח לאומי מתייחס לזוגות שהוכרו על ידו כידועים בציבור באופן זהה לזוגות נשואים, ובכך מהווה אחד הביטויים המרכזיים להכרה במוסד הידועים בציבור בישראל. משמעות הדבר היא שכלל הזכויות והחובות שהמוסד לביטוח לאומי מקנה ומטיל על זוגות נשואים, חלים גם על אותם זוגות ידועים בציבור.
ככלל, חלוקת רכוש על פי דיני הירושה קובעת כי במקרה של היעדר צוואה מפורטת, רכושו של אדם יתחלק באופן שווה בין בן/בת הזוג של המוריש ובין צאצאיו הישירים כך שבן/בת הזוג יקבלו מחצית ממנו, והילדים יתחלקו שווה בשווה בחצי הנותר. במקרה של גירושין, חלוקת הרכוש בין בני הזוג תתבצע על פי חוק יחסי ממון. לפי החוק, ככל שקיים הסכם ממון כי אז הרכוש יחולק על פי תנאי ההסכם שיצרו בני הזוג בטרם נישאו, ואם לא נערך הסכם כזה, הרכוש יחולק על פי הוראות חוק יחסי ממון.
הדרך המשפטית הנכונה להסדרת היחסים הכלכליים בין ידועים בציבור, בכל שלבי מערכת היחסים ביניהם (תקופת מערכת היחסים והתקופה שלאחר השבר ביחסים) היא עריכת הסכם ממון בין ידועים בציבור.
ההסכם החוזי בין זוג ידועים בציבור בנוי מבחינה משפטית באופן כמעט זהה לזה של בני זוג נשואים, אך מכיוון שמשטר השיתוף שחל על ידועים בציבור הוא הלכת השיתוף, חוק יחסי ממון לא חל עליו. אלא, הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור. ויש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה.
החשיבות בעריכת הסכם ממון, במיוחד בין ידועים בציבור, היא אדירה שכן היא מבטיחה את מעמד הצדדים ואת עתיד ילדיהם ויורשיהם במציאות בה מערכת היחסים בין בני הזוג איננה נתמכת על ידי המדינה כפי שנתמכת זו של בני זוג נשואים ויש בהסכם שכזה לסייע אף מול צדדי ג׳ (למשל נושים) או גופי המדינה השונים (ביטוח לאומי/ רשות המיסים וכיוצ״ב).
המחלקה לדיני משפחה במשרד עו״ד מור ושות׳ הינה מחלקה עתירת ניסיון משפטי בעריכת הסכמי ממון לידועים בציבור, תביעות הקשורות בהוכחת מעמד ידוע/ה בציבור והגנה על זכויות ידועים בציבור.
רגישות וליווי משפטי אישי תוך הקפדה על מקצועיות, הם הערכים שמובילים את המשרד בתיקי המשפחה וזאת כדי להביא לתוצאה רצויה והטובה ביותר ללקוח/ה.
