חלוקת נכסי קריירה ומוניטין אישי בגירושין: מדריך מקיף
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין
חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין מהווה נושא טעון ומורכב במיוחד, המאופיין בקשיים רגשיים ומשפטיים כאחד. בעוד שניתן להגיע להסכמות יחסית ברורות בכל הנוגע לחלוקת נכסים מוחשיים כמו דירה, רכב, וחשבונות בנק, הרי שחלוקת נכסים בלתי מוחשיים – כגון נכסי קריירה ומוניטין אישי – מציבה אתגר משפטי עמוק יותר.
כמי שעוסקים בתחום דיני משפחה וגירושין, אנו עדים לכך שסוגיית חלוקת נכסי הקריירה והמותג האישי מתפתחת ומתעדכנת כל הזמן, והיא מהווה אחת הסוגיות המאתגרות ביותר במערכת המשפט בישראל. במקרים רבים, יש צורך לבחון את הדינים וההלכות הספציפיות שנקבעו לאורך השנים ולגבש מתודולוגיה משפטית המותאמת למקרה האישי של כל זוג ובהתאם לאינטרס האישי של כל צד והערכאה בה מתנהל הדיון (בית משפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני).
חשיבות הסכם ממון
הדרך האפקטיבית ביותר להימנע ממחלוקות מורכבות סביב חלוקת רכוש – לרבות נכסי קריירה ומוניטין אישי – היא באמצעות עריכת הסכם ממון עוד לפני הנישואין. הסכם ממון הוא חוזה משפטי בין בני זוג, המסדיר מראש ובאופן מפורט את אופן חלוקת הרכוש במקרה של גירושין. הסכם זה, כאשר נערך ואושר כדין, יכול לחסוך מבני הזוג עימותים משפטיים ממושכים, מחלוקות כואבות, ועוגמת נפש העלולה להתרחש בעת הפרידה.
בנוסף לכך, הסכם ממון הוא כלי חיוני וחשוב, המאפשר לבני הזוג לקבוע בעצמם את התנאים וההסכמות, באופן שמותאם לצרכיהם הייחודיים ולרצונם. הסכם ממון מגדיר בצורה ברורה כיצד יחולק רכושם – הן הרכוש המוחשי והן הרכוש הבלתי מוחשי – כך שאם יחליטו להתגרש בעתיד, התהליך יהיה ברור ומסודר יותר.
הסדר איזון המשאבים והלכת השיתוף
במקרים רבים, בני זוג נכנסים לנישואין ללא עריכת הסכם ממון. כאשר מצב זה מתקיים, חלוקת הרכוש בעת גירושין מתבצעת על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. חוק זה מגדיר שני הסדרים עיקריים לחלוקת רכוש בין בני זוג, בהתאם למועד הנישואין:
הסדר איזון המשאבים: חל על בני זוג שנישאו לאחר ה-1 בינואר 1974. בהסדר זה, כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, לרבות נכסים שנרכשו, כספים וחסכונות, יחולק בין בני הזוג באופן שווה.
הלכת השיתוף: חלה על בני זוג שנישאו לפני ה-1 בינואר 1974. הלכה זו קובעת כי הרכוש המשותף, כלומר הרכוש שנרכש במאמץ משותף לאורך הנישואין, יחולק באופן שווה בין בני הזוג בעת הפרידה.
שני ההסדרים – הסדר איזון המשאבים והלכת השיתוף – נועדו להבטיח חלוקה הוגנת ושוויונית של הרכוש בין בני הזוג במצב של גירושין. עם זאת, יישום עקרונות אלו במקרים של נכסי קריירה ומוניטין אישי מציב אתגרים משפטיים משמעותיים. חלוקת נכסים בלתי מוחשיים אלו מצריכה לעיתים קרובות התייחסות מיוחדת, מאחר שהם לא תמיד ניתנים להערכה כספית מדויקת, והם קשורים ישירות ליכולות האישיות, לכישורים ולניסיון שצבר אחד מבני הזוג לאורך השנים.
הערכת שווי נכסי קריירה ומוניטין
כדי לבצע חלוקה שוויונית והוגנת של הרכוש בעת גירושין, יש להתחיל בהערכת השווי המדויק של כל נכס. בעוד שהערכת שווי של נכסים מוחשיים, כמו דירה או רכב, נחשבת לפשוטה יחסית, הערכת השווי של נכסים בלתי מוחשיים – כגון נכסי קריירה ומוניטין אישי – מהווה אתגר מורכב בהרבה.
נכסי קריירה כוללים את היכולות, הכישורים, ההשכלה והניסיון המקצועי שצבר האדם לאורך חייו, וכן את פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו. נכסים אלו משקפים את ערכו הכלכלי האישי של האדם ואת היכולת להפיק הכנסה בעתיד. מנגד, מוניטין מתייחס לערך הנובע מהמוניטין המקצועי או האישי, שיכול להוות יתרון משמעותי בתחום עיסוקו של האדם ולהגדיל את יכולת ההשתכרות שלו.
הערכת שווי של נכסי קריירה ומוניטין מחייבת התחשבות במגוון רחב של פרמטרים, כולל גיל, תחום עיסוק, השכלה, ניסיון מקצועי, רמת המוניטין ופוטנציאל ההכנסה העתידי. מדובר בתהליך הדורש מומחיות ייחודית, שכן הערכת שווי זו מחייבת ניתוח מעמיק של תחום העיסוק, מגמות עתידיות בשוק, ויכולת ההשתכרות לאורך זמן.
הערכת נכסים בלתי מוחשיים, כמו נכסי קריירה ומוניטין, אינה משימה פשוטה ואינה מתאימה לכל גורם הערכה. נדרש ידע נרחב וניסיון מעשי בתחום זה כדי להגיע להערכה מדויקת ולספק חלוקה הוגנת במסגרת הליך הגירושין.
התפתחות הפסיקה בנוגע למוניטין אישי
כפי שמציין השופט א' ריבלין בפסק הדין פלוני נ' פלונית 4623/04:
"..האם הלכת השיתוף חלה על "נכסי קריירה" – לאמור, בעיקר, כושר השתכרות מוגבר ומוניטין אישי? זו השאלה הניצבת בפנינו:
שיתוף ב"נכסי קריירה, התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו … תכופות, שלובה ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. "בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או למצער המשמעותי ביותר, מן הבחינה הכלכלית בנישואים רבים…" (דגן, בספרו הנ"ל, בעמ' 477). בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה. לעיתים, נוטל על עצמו אחד מבני הזוג את עיקר עבודות הבית והטיפול בילדים (זה יכונה להלן: בן הזוג הביתי), בעוד שבן הזוג האחר יוצא לעבודה מחוץ לבית לשם פרנסת המשפחה (וזה יכונה להלן: בן הזוג החיצוני). אכן, חלוקה זו, היא עצמה, עשויה לשקף הטיה מגדרית, ובמשפחות רבות תורמים שני בני הזוג את חלקם הן בעבודות הבית ובגידול הילדים, הן בפרנסה, תוך שכל אחד מהם מפיק את הסיפוק ונושא במאמץ הכרוכים בשני מרחבים מרכזיים אלה בחייו של אדם. הצגת אבן הבוחן כמקרה קיצוני של חלוקה ברורה בין "בן-זוג ביתי" לבין "בן-זוג חיצוני" נועדה אך לשם זיקוק תמציתם של הערכים והאינטרסים הכרוכים בסוגיה שבפנינו. אין בכך משום תיאור של המציאות הרווחת וברי כי הפתרון לכל מקרה יקבע לפי האיזון הפרטני בחייהם של בני הזוג שיבואו בפני בית המשפט, כפי שנראה להלן.
כושר השתכרות הוא נכס השייך .. הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. ה"קריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן ה"משפחתי" הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג האחר.
הלכת השיתוף מורה אותנו כי בני זוג המקיימים חיי-זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים. לאור הדברים שאמרנו, והדברים שעוד נֹאמר, איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ"נכסי קריירה". ברי, כי המונחים "שיתוף" ו"בעלות" אינם חלים במלוא היקפם על "נכסי קריירה". אין בן הזוג האחד בבחינת "בעלים" של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל"נכסי הקריירה". כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו.
…
מהם "נכסי הקריירה"? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה – כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים.
דוגמאות לפסיקה בתחום זה כוללות:
– פסק דין ע"א 1915/99, בו נקבע כי מוניטין אישי של רופא שיניים מהווה נכס בר איזון.
– פסק דין תמ"ש (ת"א) 257/90, בו נקבע כי כושר ההשתכרות של רופא מנתח פה ולסת מהווה נכס בר איזון.
עם זאת, חשוב להדגיש כי גם כיום, לא כל מקרה של מוניטין אישי יוכר אוטומטית כנכס לחלוקה. בית המשפט ייבחן את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ויכריע בהתאם. הפסיקה אומנם נעה לכיוון של הכרה רחבה יותר במוניטין אישי כנכס, אך עדיין לא מדובר בכלל נוקשה. כל מקרה נבחן לגופו ולשם כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין משפחה וגירושין.
בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בפסיקות בתי המשפט בישראל, במיוחד בכל הקשור להכרה במוניטין אישי כנכס שניתן לחלוקה בין בני זוג במסגרת הליך גירושין. בעבר, נטו בתי המשפט שלא להחשיב את המוניטין האישי כנכס בר חלוקה, בין היתר בשל הקושי להעריך את ערכו הכלכלי המדויק, חוסר האפשרות לחלק את הנכס עצמו פיזית בין הצדדים, והחשש מפגיעה באוטונומיה האישית של בעלי המוניטין. עם זאת, בשנים האחרונות חלה שינוי בגישה זו, ובתי המשפט החלו להכיר יותר ויותר בערכו הכלכלי המשמעותי של המוניטין האישי, ובהשפעתו על חלוקת הרכוש.
במסגרת הגישה החדשה, בתי המשפט מביאים בחשבון את תרומתו של בן הזוג השני להצלחתו המקצועית של בן הזוג בעל המוניטין, כמו גם את פערי ההשתכרות שעשויים להיווצר בין בני הזוג לאחר הפרידה. שינוי זה משקף את ההבנה כי המוניטין האישי הוא נכס בעל ערך כלכלי יציב, שאינו שונה במהותו מנכסים אחרים הניתנים להערכת שווי.
נכסי קריירה מהווים נכסים אישיים וטבועים באדם עצמו, ולא ניתן לפצלם כמו נכסים חומריים אחרים. בהתאם להלכת השיתוף והסדר איזון המשאבים, בתי המשפט נוטים לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, ולעיתים לבצע איזון באמצעות פיצוי כספי או שווה כסף. גישה זו מדגישה כי יש להפריד בין הפערים שנוצרו בשל הקשר הזוגי לבין התרומה הנובעת מכישרונו האישי של בן הזוג, או מכושר ההשתכרות שפותח טרם הנישואין או לאחר סיומם.
בנוסף, המוניטין וכושר ההשתכרות נחשבים כנכסים קיימים, אשר פירותיהם עשויים להבשיל עם הזמן. הם אינם מהווים "נכסים עתידיים" אלא משקפים נכסים פעילים, שהפוטנציאל הכלכלי הגלום בהם דומה לכל נכס אחר, שמחירו מגלם את ההכנסות האפשריות ממנו בעתיד.
פתרונות אפשריים במסגרת הדין הקיים
לנוכח הכרה גוברת של בתי המשפט בישראל במוניטין אישי כנכס שניתן לחלוקה, נבחנו מספר פתרונות אפשריים לאופן חלוקתו במסגרת הדין הקיים. פתרונות אלה מבוססים על הרצון לאפשר חלוקה הוגנת וסבירה של המוניטין בין בני הזוג, תוך שמירה על יכולת בן הזוג בעל המוניטין לשמור על רווחתו הכלכלית לאחר הגירושין.
תשלום חד פעמי: פתרון זה מציע פיצוי חד פעמי לבן הזוג הנתמך, ובכך מסייע "לרכך" את המעבר לחיים עצמאיים. דרך זו מקנה סגירת מעגל מהירה ומאפשרת לשני הצדדים להתקדם מבלי לחזור לנושא כלכלי בעתיד.
תשלומים תקופתיים ("תשלומים עיתיים"): פתרון נוסף מציע לבן הזוג בעל המוניטין לשלם לבן זוגו השני חלק מפער ההשתכרות ביניהם, בפריסה על פני תקופה מוגדרת. לדוגמה, תשלום רבע מפער ההשתכרות למשך רבע מתקופת הנישואין. פתרון זה לוקח בחשבון כי לרוב, בן הזוג בעל המוניטין אינו מחזיק בסכום הנדרש באופן מיידי בעת הגירושין, ולכן מתאפשרת פריסה של התשלום בצירוף הצמדה וריבית על פני זמן.
למרות שמדובר בפתרונות שאינם מושלמים ואינם חפים מקשיים, הם מציעים דרך להתמודד עם המורכבות הכרוכה בחלוקת מוניטין אישי. פתרונות אלו מנסים לגשר על פערי ההשתכרות באופן הוגן והגיוני, תוך התחשבות בנסיבות האישיות של בני הזוג ובתרומתם המשותפת להצלחתו של בן הזוג בעל המוניטין.
סיכום
חלוקת נכסי קריירה ומוניטין אישי בגירושין – איזון בין צדק לשוויון
חלוקת נכסי קריירה ומוניטין אישי במסגרת הליך גירושין היא סוגיה מורכבת, רגשית ורגישה, המשלבת מגוון שיקולים חברתיים וכלכליים. מצד אחד, קיימים שיקולים חברתיים שנועדו לקדם שוויון בין המינים ולמנוע פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג לאחר הגירושין. מצד שני, קיימים שיקולים כלכליים ואישיים, המעוררים קשיים אובייקטיביים בהערכה מדויקת של שווי נכסים בלתי מוחשיים אלו, לצד חשש מהשפעות שליליות על מוסד הנישואין ועל תמריצי ההתפתחות האישית והמקצועית.
עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה בפסיקה, המצביעה על הכרה גוברת במוניטין אישי כנכס בר חלוקה. מגמה זו היא חלק ממאמץ מערכתי להבטיח צדק ושוויון בין המינים, במיוחד בתחום דיני המשפחה. המטרה המרכזית בהליכי גירושין צריכה להיות פתרון הוגן, המאזן בין זכויותיהם וצרכיהם של שני בני הזוג ומביא לידי ביטוי את תרומתו של כל אחד מהם למאמץ המשותף במהלך חיי הנישואין.
מחלקת דיני משפחה במשרד עו"ד מור ושות' מתמחה בניהול מקצועי של תיקים מורכבים בתחום זה. אם אתם עומדים בפני הליך גירושין ומתמודדים עם שאלות לגבי חלוקת נכסי קריירה ומוניטין אישי, פנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. במור ושות' תמצאו ליווי ותמיכה מקצועיים לאורך כל הדרך.
לתיאום פגישת ייעוץ משפטי חייגו: 02-5953322 או שלחו הודעת וואטסאפ למספר 050-441-1343.
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
