עורכי דין
עורך דין לחוק הנוער (טיפול והשגחה)
ילדים הם הדמויות הרגישות ביותר בחברה האנושית, כולנו חרדים לכך שילדינו יגדלו באופן אופטימלי, יזכו לחינוך טוב, אהבה, חום ושפע כדי שיגדלו להיות אנשים שמחים ומאושרים. דווקא משום כך, אין דבר הקורע את ליבנו יותר מאשר לראות ילד או נער שגדל בסביבה קשה, בה הוא אינו זוכה לגילויי חיבה או לחינוך נאות.
ניסיון החיים מלמד על כך שפושעים רבים סבלו מילדות קשה, המלווה לרוב אף באלימות במשפחה.
כיצד ניתן להתמודד עם מצבים כאלו?
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
החברה המודרנית המערבית אימצה את עקרונות הליברליזם שנוסחו בעת החדשה, ושמה לעצמה כמטרה להגן על חירותו הטבעית של האדם באשר הוא אדם ועל זכותו לחיים, שוויון ורכוש. מלבד הזכות לחירות ולשוויון, נקבע ערך נוסף בראש סולם הערכים המערבי: האחווה. בניגוד לרוב החברות האנושיות והמדינות שהתקיימו בעבר, נטל על עצמו המערב המודרני את החובה לדאוג לכל אחד ואחד מבני החברה, ובייחוד לחלשים ולקטנים שבתוכה, כחלק מתוך אחוות כל בני המין האנושי. מתוך תפיסה ערכית זו של ערבות הדדית, שניתן להצביע על מקורותיה גם במסורת ישראל, הומצא המונח המשפטי של אפוטרופסות.
מהי אפוטרופסות?
במצב עניינים טבעי, עם היוולדנו לעולם, הדמויות החשובות, החזקות והמשמעותיות ביותר עבורנו הם הורינו – אבא ואמא. אנחנו נשענים עליהם בעיתות מצוקה, בטוחים שהם יגינו עלינו מכל צרה וסומכים עליהם בעיניים עצומות. המדינה מכירה במערכת היחסים הטבעית שבין הורים לילדיהם ככזו שמכוננת שורה של מחויבויות מצד ההורים כלפי ילדיהם ומגדירה אותם כברירת המחדל של הממונים על רווחתו של קטין. כך גם בדין הישראלי קובע חוק הכַּשרוּת המשפטית והאפוטרופסות, (תשכ״ב 1962) כי "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקַטינים" (סע' 14 לחוק).
אולם הבעיות מתחילות כשהדברים אינם מתנהלים כשורה, כאשר הורים, מסיבה כזו או אחרת, אינם מסוגלים, אינם רוצים או אפילו אינם מצליחים לדאוג לרווחתם של ילדיהם הקטנים.
אם הילדים הם בני פחות מגיל 18, גיל הבגרות המשפטית במדינת ישראל (הגדרה שנקבעה גם היא בחוק הכשרות המשפטית (סע' 3): " אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בַּגיר"), מחליטה המדינה למנות אדם אחר מהוריו הטבעיים של הקטין אשר יהיה ממונה על רווחתו של הקטין. ממונה זה נקרא אפוטרופוס.
הסיבות למינוי אפוטרופוס, או במינוח משפטי מקצועי "הפסקת האפוטרופסות הטבעית" הן מגוונות ומורכבות מאוד והיקף סמכויותיו של האפוטרופוס, כמו גם התנאים להשבת האפוטרופסות הטבעית להורים, נקבעו באופן מפורט בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך 1960. תכלית החוק היא להגדיר באופן ברור את הגבולות שבמסגרתן על המדינה, באמצעות מערכות שונות, לפקח על רווחתם של קטינים שהוריהם אינם יכולים לשמש כאפוטרופוסים טבעיים שלהם.
חוק הנוער (טיפול והשגחה) קובע שבמצבים מסוימים קטין יוגדר כ"נזקק", מצב שיביא בדרך כלל למינוי אפוטרופוס מטעם המדינה. בין המצבים שמונה החוק לדוגמא: כאשר אין אדם מבוגר ידוע שמשמש כאפוטרופוס לקטין (כאשר לדוגמא הורי הקטין נפטרו או נעלמו), כאשר האפוטרופוס שישנו אינו ממלא את תפקידו או אפילו פוגע בעצמו בקטין, כאשר הקטין חי בסביבה שבה מתבצעות עבירות חוקיות רבות ועוד.
חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960
קטין נזקק
2. קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא נמצא אחראי עליו;
(2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
(4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;
(5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;
(7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
כיצד זה קורה בפועל?
כאמור, ישנם מגוון מקרים שבהם ישנו מקרה שנופל לגדר החוק, אם כך כיצד פונים לבית המשפט? כיצד מטפלים בקטין?
מצב בו לקטין אין כל אפוטרופוס או כאשר הוריו אינם ממלאים את תפקידם ואף פוגעים בו, מאפשר לאנשים שונים הנמצאים בקשר עם אותו קטין (קרוב משפחה אחר, ידיד, חבר, שכן, איש מקצוע כגון מורה/מחנך, רב וכו') ליידע את משרד הרווחה או את המשטרה בדבר הסיטואציה. סע' 30 לחוק הנוער מטיל על שר הרווחה את החובה להקים מערכת הכשרה מקצועית לעובדים סוציאליים המעוניינים להתמחות בסיטואציות מסוג כזה, שמועסקים לאחר הכשרתם על ידי משרד הרווחה. מידע המגיע למשרד הרווחה בדבר מצבו הבעייתי של קטין עובר לטיפולו של עובד סוציאלי מסוג כזה, עליו מוטל לברר את פרטי האירוע, ובמידת הצורך הוא מוסמך להורות למשטרה להפריד בין ילד להוריו או לסביבתו.
עובד סוציאלי לחוק הנוער מוסמך לעשות מגוון של פעולות משפטיות שמטרתן להגן על הקטין מפני סכנה מיידית, והוא הגורם המוסמך שמייצג את הקטין בבית המשפט עד למינוי אפוטרופוס, והמפקח על המקרה כולו – לאחר המינוי. העובד הסוציאלי יכול גם לפנות מלכתחילה ישירות לבית המשפט לנוער ולבקש מגוון של צווים שיפוטיים כגון הוצאה ממשמורת, צו ביניים לפעולה דחופה ומיידית או צו השגחה שמקנה לעובד הסוציאלי סמכויות פיקוח וביקור בבית הקטין כדי להבטיח את שלומו ורווחתו.
חשוב לדעת שהחלטות פקיד הסעד אינן "סוף הסיפור", ישנו מגוון רחב של דוגמאות ומקרים מהפסיקה בהם נקבע כי רק בית המשפט הוא המוסמך להחליט באופן סופי על הוצאה מחזקה הורית, וכי במקרים שבהם יוכח בבית המשפט שטובת הילד תחייב את השבתו להוריו, הוא יושב אליהם. כך לדוגמא באחד מפסקי הדין המפורסמים שניתנו בנושא (ע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה) כתב השופט לוין:
" אין זה מתפקידו של בית-משפט זה לשנות סדרי עולם, ואין בית-משפט זה בא ועוקר ילדים מהוריהם הטבעיים רק משום שהללו אינם הורים מושלמים ומעבירם למשפחה אחרת שהיא לכאורה חמה ומסודרת. זכותם של הורים לגדל את ילדיהם היא זכות טבעית, ראשונית ורבת חשיבות, ועל בית המשפט להעמידה בראש מעייניו, כשהוא דן בשאלת מסוגלותו ההורית של הורה."
סיכומו של דבר
היוועצות עם עורך דין בענייני חוק הנוער
תיקים משפטיים הקשורים בחוק הנוער הם תיקים שלרוב מורכבים מעבר לפן המשפטי שבהם, בפן הרגשי.
אנו ממליצים מאוד להיעזר בעורך דין מומחה לענייני משפחה וחוק הנוער, זאת על מנת להקל על ניהול ההליך, למצות את הזכויות הצדדים ולהגיע לתוצאה המיטבית בדרך המהירה והיעילה ביותר.
מחלקת דיני משפחה בחברת עורכי דין מור ושות’, היא מחלקה עתירת ניסיון משפטי. אנו מטפלים בתיקי משפחה מורכבים ועוסקים בייצוג וליטיגציה בבתי משפט ובכלל זה בתי משפט לענייני משפחה ובית המשפט לנוער.
מאחורינו ניסיון בטיפול משפטי בתיקי משפחה, אנחנו מתחייבים לעשות את המירב ולהעמיד לרשות לקוחותינו את ניסיוננו העשיר בתחום, תוך שמירה והקפדה בכל העניינים הקשורים בהליך המשפטי ודאגה לאינטרסים שלך. לייעוץ משפטי בעניינים הקשורים בענייני חוק הנוער וטובת הקטין, אנחנו מזמינים אותך ליצור איתנו קשר טלפוני עוד היום במספר 02-595-3322 או בוואטסאפ במספר: 050-441-1343
