סורבתם בכניסה לישראל לאחר הנחיתה? כך תפעלו נכון
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
איך להתמודד עם סירוב כניסה לישראל?
הזכות להיכנס לישראל מוקנית לאזרחים ישראלים בלבד, ואינה מוקנית למי שאינו אזרח ישראלי. חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מסדיר את כניסתם של זרים לישראל וקובע כי כניסה לישראל של מי שאינו אזרח ישראלי תהיה רק על פי אשרת עולה או אשרה לפי החוק. סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל קובע: "(א) מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי חוק זה. (ב) מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה".
מדינת ישראל, כמדינה ריבונית, מוסמכת לפקח על הנכנסים בשעריה ולהרחיק שוהים בלתי חוקיים. סמכות זו ניתנת לשר הפנים ולפקידי משרד הפנים הפועלים מטעמו, בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל. החוק מסמיך את קצין ביקורת הגבולות לעכב את כניסתו של אדם לשם בירור רשותו להיכנס למדינה, ואף לסרב להכניסו, ומתיר את החזקתו במתקן עד ליציאתו מישראל.
סיבות נפוצות לסירוב כניסה
ישנן מספר סיבות נפוצות שבגינן עלול אזרח זר להיתקל בסירוב כניסה לישראל. הסיבה הראשונה היא חשש להשתקעות בלתי חוקית בישראל. פקידי משרד הפנים עשויים לחשוד כי אדם המבקש להיכנס לישראל מתכוון להישאר בה באופן קבוע ולא רק לביקור זמני. חשד זה מתעורר במיוחד כאשר מדובר באזרחים ממדינות שמהן רבים נשארים בישראל שלא כחוק, או כאשר הזר לא יכול להסביר באופן ברור את מטרת ביקורו, את משך השהייה המתוכנן או היכן יתארח.
סיבה נוספת היא שהיה בעבר בישראל שלא כדין. אדם ששהה בעבר בישראל באופן בלתי חוקי, או שנכנס ויצא מגבולות ישראל באמצעות ויזת תייר לעתים תכופות, עלול לעורר חשד כי הוא מגיע למטרות עבודה ולא לביקור.
חשש ביטחוני או פלילי מהווה גם כן סיבה לסירוב כניסה. כך למשל, אזרח זר שהתברר שהוא פעיל בארגונים שפועלים נגד מדינת ישראל, או שיש לו קשרים לגורמים עוינים. כמו כן, במקרים בהם הזר הגיע ללא אשרה ממדינה שנדרשת בה אשרה מראש, או שמסתיר פרטים ומשקר בנוגע לסיבות הגעתו.
בנוסף, יש מקרים של אזרחים זרים המגיעים לארץ לבקר את בן או בת זוגם, תושבי ישראל. לעתים עשויים פקידי משרד הפנים לחשוד כי מטרת הכניסה לארץ היא להשתקע בה עם בן הזוג הישראלי, ולכן מסרבים להכניס את האזרח לארץ.
ההליך הננקט בעת סירוב כניסה
כאשר אזרח זר מסורב כניסה, אם מדובר במעבר גבול יבשתי, הוא מורחק וחוזר למקום ממנו הגיע. כאשר מדובר בנמל התעופה, מועבר מסורב הכניסה לישראל אל "מתקן המסורבים", מתקן המצוי בנתב"ג, בסמוך לטרמינל הנחיתות.
השהות ב"מתקן המסורבים" נמשכת בדרך כלל לא יותר מ-24 שעות, עד שיימצא מקום פנוי על טיסה היוצאת מישראל. במקרים מסוימים, השהות במתקן עשויה להימשך מספר ימים. בשל פרק הזמן הקצר יחסית בו מוחזקים המסורבים במתקן המעצר, קיימת חשיבות רבה לפעול במהירות ולהיוועץ באופן מיידי בעורך דין המתמחה בענייני הגירה.
בהתאם לפסיקה, כליאתו של הזר ב"מתקן הכליאה" הינה אקט מנהלי לכל דבר. כפי שקבע בית המשפט העליון: "בצד בחינת חוקתיותו של הסדר הארכת המשמורת לגבי מוחזק המונע את הרחקתו מן הארץ, נדרשת ביקורת מנהלית קפדנית, רצופה ועיקבית על אופן הפעלת הסמכות האמורה. מאחר שהארכת המשמורת של מי שמונע את הרחקתו משמעותה פגיעה מתמשכת בחירותו של אדם, נדרש פיקוח ומעקב מתמידים על מידת ההצדקה שבהמשך משמורת זו בנתונים הפרטניים של המקרה".
דרכי התמודדות עם סירוב כניסה
ישנן מספר דרכים להתמודד עם סירוב כניסה לישראל. האחת היא פנייה לפקידי משרד הפנים במעבר הגבול. אם ממתין למסורב הכניסה אדם, חבר, בן זוג או בן משפחה בצד השני של מעבר הגבול, רצוי שהאזרח הישראלי יפנה ללא דיחוי לפקידי משרד הפנים בבקשה למתן אישור כניסה לישראל. ניתן לבקש אישור כניסה לישראל בכפוף להפקדת ערבות בנקאית, שתבטיח את יציאת האזרח הזר מהארץ במועד שנקבע באשרת הכניסה.
דרך נוספת היא הגשת בקשה דחופה לבית הדין לעררים. במידה והתקבלה כבר ההחלטה לסירוב כניסה לישראל, ניתן להגיש בקשה דחופה לבית הדין לעררים למניעת הרחקה מישראל. הפנייה תכלול גם בקשה לקיום דיון משפטי, במטרה לנסות ולהפוך את החלטות משרד הפנים.
חשוב לציין כי סמכותו של בית הדין לביקורת משמורת היא לקיים "ביקורת שיפוטית על החלטות בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת, לרבות לעניין שחרור בערובה ולעניין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרחקה". בין יתר סמכויותיו, הסמכות להטיל ערובה לשם שחרור אדם ששוהה בישראל שלא כחוק.
ככל שהחלטת בית הדין לעררים אינה מניחה את הדעת, ניתן לערער עליה לבית המשפט המחוזי. חשוב להדגיש כי הערר והערעור צריכים להיות מבוססים על טענות משפטיות ראויות ולהתבסס על אסמכתאות ומסמכים רלוונטיים.
סירוב כניסה לבני זוג של אזרחים ישראלים
מקרה מיוחד של סירוב כניסה מתייחס לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. בישראל קיימת זכות להסדיר את מעמדו של בן זוג שאינו אזרח ישראל, וזאת על מנת לאפשר את איחוד המשפחה. הזכות נובעת מסמכותו של שר הפנים, מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.
על מנת שבני זוג יוכלו להסדיר את מעמדם בישראל, עליהם לעבור הליך רב-שנתי הנקרא "הליך מדורג", וזאת בהתאם לנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. הנוהל קובע את התנאים והדרישות לאיחוד משפחות.
בהתאם לנוהל, בן זוג ישראלי המבקש להתאחד עם בן זוגו הזר, צריך להגיש בקשה לזימונו ארצה. בקשה להזמנת בן הזוג הזר צריכה להיות מוגשת בתוך 45 ימים מרגע פתיחת הבקשה להסדרת מעמד.
במקרה שבו הקונסול או פקיד משרד הפנים מצא שיש חשש לחוסר כנות בקשר הזוגי, הוא רשאי לאפשר לנתין הזר להיכנס ארצה, אך להטיל עליו תשלום ערובה. ככל שניתנה להם אפשרות להיכנס ארצה, עליהם לפנות למשרד הפנים בתוך 30 ימים כדי להמשיך בתהליך הסדרת המעמד.
במקרה שבן הזוג הזר מסורב כניסה במסגרת הזמנה לישראל מכוח הנוהל, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים. על החלטת בית הדין לעררים ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי.
פסיקה בנושא סירוב כניסה ואיחוד משפחות
בית המשפט העליון קבע בפסיקה כי שיקול דעתו של שר הפנים בעת יישום הוראות חוק הכניסה לישראל הוא רחב, אך כפוף לעקרונות המנהל התקין ולביקורת שיפוטית. כך נאמר בנושא על ידי בית המשפט העליון: "כנקודת מוצא לדיון נזכיר את שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים בכל שאמור במתן רישיון ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל[…] בצד האמור יש לזכור, כי הפעלת שיקול דעתו של המשיב (גם כאשר מדובר בשיקול דעת 'רחב') נתונה לביקורתו של בית המשפט במסגרת עילות הביקורת הרגילות שחלות על הפעלת כל שיקול דעת מינהלי". (עע"מ 11\8908 אספו נ' משרד הפנים, (פורסם בנבו)
השלכות סירוב כניסה והמשך הטיפול
סירוב כניסה לישראל עלול להשפיע על אפשרויות הכניסה העתידיות לישראל. אם אזרח זר סורב בכניסה לישראל, לא יוכל, ברוב המקרים, לשוב ולבקר בישראל למשך פרק זמן שעלול להגיע אף לעשר שנים.
מסורב כניסה יידרש להסדיר את כניסתו חזרה לישראל מול מחלקת הגבולות והמעברים במשרד הפנים טרם הגעתו לישראל. זהו הליך מורכב ולא פשוט, שכולל הגשת בקשה מנומקת, אישורים ומסמכים רלוונטיים, ולעתים גם דרישה להפקדת ערבות כספית.
חשוב לציין כי למרות הסמכות הנרחבת שניתנה לפקידי רשות ההגירה, ישנן נסיבות בהן יש לשקול שיקולים הומניטריים, כפי שקבע בית המשפט העליון: "הסמכות לגרש את העותרים מישראל. עם זאת, סמכות הגירוש צריכה להיות מופעלת, ככל סמכות אחרת, במסגרת התכלית המונחת ביסודה. אין מחלוקת כי בהפעלת סמכות הגירוש על-פי חוק הכניסה לישראל יש לקחת בחשבון שיקולים של טובת הציבור בישראל. אין אלה השיקולים היחידים… מי שנכנס לישראל ושוהה בה שלא כדין אינו זכאי להישאר בישראל, אך הוא זכאי לכך כי חייו לא יהיו בסכנה – לא בישראל ולא בארץ היעד שאליה יגורש".
לסיכום
סירוב כניסה לישראל הוא אירוע מטלטל ומורכב, אך חשוב לדעת כי לא מדובר בסוף הדרך. במקרים רבים ניתן להתמודד עם ההחלטה ולפעול לשינויה באמצעות ייעוץ משפטי נכון ומהיר. משרד עורכי הדין מור ושות׳ מפעיל מחלקה ייעודית להסדרת מעמד בישראל, המתמחה במתן מענה משפטי במקרי סירוב כניסה, איחוד משפחות, אשרות ורישיונות ישיבה. המשרד מדורג כמשרד מצטיין בישראל בתחום ההגירה והסדרת המעמד לפי חברת DUN & BRADSTREET. אם נתקלתם במקרה של סירוב כניסה – פנו אלינו בהקדם לייעוץ. חייגו עכשיו: 02-5953322 / 03-3030430
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
