ניתוח פסיקות מפתח בסכסוכים בין בעלי דירות בבניין משותף
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
ניתוח פסיקות מפתח בסכסוכים בין בעלי דירות בבניין משותף: מדריך מקיף להבנת זכויותיך ואחריותך
ניתוח פסיקות מפתח בסכסוכים בין בעלי דירות בבניין משותף: מדריך מקיף להבנת זכויותיך ואחריותך
ביתו של האדם הוא לא רק מבצרו, אלא גם מקלטו האישי מסערות החיים. זהו המרחב הקדוש שבו אנו מבקשים למצוא שלווה, ביטחון ונחמה לאחר יום ארוך ומאתגר. כאן אנו חולמים, אוהבים, וצוברים זיכרונות יקרים עם משפחתנו. הבית מהווה עבורנו מקום מפלט אינטימי ובטוח, מעין מקדש פרטי שבו אנו רשאים לנהל את חיי הזוגיות והמשפחה שלנו בפרטיות מוחלטת ובנחת מרבית.
אולם, עבור רבים מאיתנו המתגוררים בבניין משותף, השלווה הביתית הזו אינה מובנת מאליה. היא מצויה בסכנה מתמדת, כמו פרח עדין הגדל בין סדקי המדרכה. בכל רגע נתון, השקט והרוגע שאנו כה משתוקקים אליהם עלולים להתערער באופן פתאומי כאשר מתעורר סכסוך שכנים מצער בין בעלי הדירות בבניין. סכסוכים אלה, למרבה הצער, אינם נדירים ויכולים להפוך את חיי היומיום שלנו למסכת של מתח ואי-נעימות.
האם אי פעם תהיתם מה קורה כשהחלום על בית שקט ושלו מתנפץ אל מול המציאות המורכבת של חיים בבניין משותף? האם זכויותיכם כבעלי דירה מוגנות מספיק? ומה קורה כשהאינטרסים שלכם מתנגשים עם אלה של שכניכם?
במדריך מקיף זה, נצלול לעומקם של מים סוערים אלה. נעמוד על מספר תרחישים נפוצים במיוחד של סכסוכים בין בעלי דירות בבניין משותף, ונבחן לעומק מספר פסיקות מפתח בסוגייה. פסיקות אלה, כמו מגדלור בים סוער, שופכות אור בהיר על יחסו של בית המשפט למגוון רחב של נסיבות, ומספקות לנו מצפן משפטי להתנהלות נכונה במרחב המשותף.
גלו איך להגן על זכויותיכם מבלי לפגוע בשכניכם. למדו כיצד לנווט בין הסלעים המסוכנים של חיי הקהילה בבניין משותף. הצטרפו אלינו למסע מרתק אל נבכי החוק והפסיקה, שיעניק לכם את הכלים להפוך את ביתכם למבצר של שלווה – גם כשאתם חולקים קירות עם אחרים.
בואו נצא יחד למסע זה, ונגלה כיצד ניתן ליצור הרמוניה בין כותלי הבית המשותף, תוך שמירה על זכויותינו וכיבוד זכויות שכנינו. כי בסופו של דבר, בית אינו רק ארבע קירות וגג – הוא תחושת שייכות, ביטחון ושלווה שכולנו ראויים לה.
במדריך זה נעמוד על מספר תרחישים נפוצים במיוחד של סכסוכים בין בעלי דירות בבניין משותף, ונבחן מספר פסיקות מפתח בסוגייה אשר שופכות אור על יחסו של בית המשפט למגוון רחב של נסיבות.
בית משותף - ההגדרה על פי החוק
חוק המקרקעין והבית המשותף: מסע מרתק אל נבכי החיים בקהילה אורבנית
האם אי פעם עצרתם לרגע וחשבתם על המורכבות המדהימה שטמונה בחיים בבניין משותף? בואו נצא למסע מרתק אל עולם החוק והמשפט, שמגדיר את המסגרת לחיינו המשותפים בג'ונגל העירוני המודרני.
סעיף 52 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הוא אבן היסוד בהבנת מהותו של הבית המשותף. אך מה באמת אומר לנו החוק הזה? בואו נפרק אותו לגורמים ונגלה את המשמעויות העמוקות שמסתתרות מאחורי המילים היבשות.
ראשית, החוק מגדיר בית משותף כמבנה שיש בו לפחות שתי דירות. נשמע פשוט, נכון? אבל חשבו על זה לרגע – זוהי ההגדרה המינימלית ליצירת קהילה. שני בתי אב, שתי משפחות, שני עולמות שנפגשים תחת קורת גג אחת. זהו המודל הבסיסי ביותר של חיים בצוותא בעידן המודרני.
אך החוק לא מסתפק בכך. הוא דורש שהבית יירשם בפנקס הבתים המשותפים. מדוע? כי ברישום זה טמונה ההכרה הרשמית של המדינה בקיומה של יחידה חברתית ייחודית זו. זוהי הצהרה: "כאן מתקיימת קהילה, כאן חיים אנשים יחד".
עכשיו, בואו נדבר על החלק המרתק באמת – הרכוש המשותף. לכל דירה בבית משותף צמוד "חלק בלתי מסוים" ברכוש המשותף. מה זה אומר? זה כמו קסם משפטי! אתם לא יכולים להצביע על חלק מסוים בלובי ולומר "זה שלי", אבל בכל זאת, חלק ממנו שייך לכם. זוהי תפיסה מופשטת של בעלות, המשקפת את מורכבות החיים המשותפים.
הרכוש המשותף הוא הלב הפועם של הבניין. חשבו על הלובי – המקום שבו אתם פוגשים את שכניכם, אולי מחליפים כמה מילים או רק מהנהנים לשלום. חדרי המדרגות – הנתיב שבו אתם עולים ויורדים, אולי מתנשפים קצת אחרי יום עבודה ארוך. המעליות – קופסאות הפלדה הקטנות שבהן אנו נדחסים יחד, לפעמים באי-נוחות מביכה. המקלטים – המקומות שבהם אנו מוצאים מחסה יחד בזמני חירום, מזכירים לנו את הצורך בסולידריות.
כל אלה הם לא רק חללים פיזיים. הם מרחבים של אינטראקציה, של מפגש, של חיכוך ולעתים של קונפליקט. הם המקומות שבהם החיים המשותפים שלנו מתרחשים, יום אחר יום.
אז מה המשמעות של כל זה עבורנו? זה אומר שאנחנו לא רק בעלי דירות, אנחנו חלק מקהילה. יש לנו זכויות, אבל גם אחריות. אנחנו צריכים לחשוב לא רק על עצמנו, אלא גם על השכנים שלנו.
האם זה תמיד קל? ממש לא. לפעמים זה מאתגר, לפעמים זה מתסכל. אבל זוהי המהות של חיים בחברה מודרנית – האיזון העדין בין הפרטי לציבורי, בין הצרכים שלנו לצרכים של אחרים.
בפעם הבאה שאתם צועדים בלובי של הבניין שלכם, או ממתינים למעלית, קחו רגע להרהר בכל זה. זכרו שאתם חלק ממשהו גדול יותר – קהילה קטנה, מיקרוקוסמוס של החברה כולה.
כי בסופו של דבר, החוק הזה לא רק מגדיר את הבית המשותף – הוא מגדיר את האופן שבו אנחנו חיים יחד, את האופן שבו אנחנו מתמודדים עם האתגרים של החיים הצפופים בעיר המודרנית. וזה, חברים, הוא הרבה יותר מסתם סעיף בספר החוקים – זוהי מפת דרכים לחיים משותפים טובים יותר.
סכסוכים נפוצים בין בעלי דירות בבניין משותף
מגורים בבניין דירות מציעים לדיירים אווירה קהילתית לצד נוחות מבחינת תחזוקתית, אך מטבע הדברים מזמנים סכסוכי שכנים לא נעימים לנוכח הקרבה הבלתי נמנעת לבעלי דירות אחרים. הנה כמה מהמחלוקות הנפוצות ביותר המתעוררות בין שכנים בבניינים משותפים:
- תלונות על רעש – מסיבות עד אור הבוקר או הפעלת מוזיקה בקול רם בשעות הצהריים עלולים לפגוע באיכות החיים של השכנים ולהסלים לכדי סכסוך.
- חיות מחמד – קונפליקטים הקשורים לחיות מחמד עלולים להיווצר כאשר השכנים לא מצליחים לשלוט בהתנהגות החיות שלהם, מה שמוביל למטרדים כמו נביחות חוזרות ונשנות, התנהגות תוקפנית או הטלת צרכים באזורים משותפים.
- תחזוקה ותיקונים – כאשר, למשל, רטיבות הנוצרת בדירה אחת משפיעה על הדירה הסמוכה לה, עלול להיווצר סכסוך בין בעלי הדירות ביחס לגורם שצריך לשאת בעלות הטיפול.
- הסגות גבול – גורם מרכזי לסכסוכי שכנים הוא מחלוקת לגבי השטחים המשותפים בבניין. כך, למשל, לא אחת קורה שאחד הדיירים "משתלט" על חניה מסוימת, על אזורי אחסון או על מסדרונות משותפים, באופן שמונע מאחרים להשתמש בהם.
יחסי שכנים בראי הפסיקה
כפי שראינו מעלה, יחסי שכנות עלולים לעורר מחלוקות רבות ומגוונות. ואכן, יחסי השכנות בין בעלי דירות בבית משותף מעוררים מתח מהותי בין זכות הבעלות של בעלי הדירות בדירותיהם הפרטיות, לבין השותפות שנכפית עליהם מכוח חוק המקרקעין. כאשר רובץ לפתחו של בית המשפט סכסוך בין בעלי דירות עליו לבצע איזון עדין בין השיקולים הנוגדים על מנת להבטיח יחסי גומלין הרמוניים ושכנות טובה.
יפים לעניין זה הם דבריו של השופט שמגר בפסק הדין בעניין 2896/90 טרוצקי נ' דיין (1992):
"יחסים אלו מאופיינים, בדרך כלל, בכך שהצדדים להם אינם בוחרים איש את רעהו, והם כאילו נכפים זה על זה באורח אקראי עקב עצם עובדת המגורים. לעתים קרובות עשויים יחסים אלו להימשך שנים לא מעטות. הם מתאפיינים, בנוסף לכך, בקירבה פיסית הדוקה בין הצדדים… המביאה לכך שפעולתו של האחד משפיעה בהכרח על מצבו של האחר. לאור מרכיבים אלו, כשהם נראים כמכלול, ברור כי אם, ורק אם, יפעלו בעלי הדירות והדיירים, איש כלפי רעהו, בתום–לב ובהגינות, יוכל הבית המשותף להתנהל בצורה תקינה, לרווחתם המשותפת של יושביו".
שימוש ברכוש המשותף
המבחן הבסיסי שעוגן בפסיקה בקשר לשימוש ברכוש המשותף הוא מבחן "השלילה התמידית של החזקה ברכוש המשותף". לפי מבחן זה, תפיסת חזקה מוחלטת ברכוש המשותף, השוללת לצמיתות את זכות השימוש באותו חלק מהרכוש המשותף מיתר בעלי הדירות, הינה אסורה – אלא אם זכתה בהסכמתם של כלל הבעלים.
כך, למשל, אם אחד מהדיירים הופך חלק מהלובי לחלל אחסון פרטי עבורו, ומציב בו ציוד אישי לפרקי זמן ארוכים באופן שמפריע לדיירים אחרים להשתמש בלובי, הרי שיש בכך משום פגיעה ברכוש המשותף שמצדיקה מתן צו מניעה כנגדו.
בפסק הדין בעניין 93/81 אליאס נ' שיפר (1983) הובהר כי אין זה משנה אם הפגיעה ברכוש המשותף גרמה לנזק ממשי אם לאו. גם "השתלטות" שקטה וקטנה על הרכוש המשותף היא פגיעה לכל דבר ועניין. הרי, אם "נתיר את הרצועה" ונאפשר לדיירים להשתלט על רכוש משותף כדבר שבשגרה, הרי שקיימת סכנה להתפתחות של מדרון חלקלק.
אמנם, לכלל זה קיימים מספר חריגים. כך, למשל, ס' 59א לחוק המקרקעין קובע כי שלילה קבועה של זכות החזקה ברכוש המשותף ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים תהא אפשרית לצורך התקנת דודי שמש (למשל, על גג משותף). בנוסף לכך, ס' 59ג לחוק המקרקעין קובע כי תיתכן "השתלטות" על הרכוש המשותף למען ביצוע התאמות למען בעלי מוגבלויות (למשל, לצורך התקנת מעליון).
הוצאות ביחס לרכוש המשותף
על פי ס' 58(א) לחוק המקרקעין, החשבון המשותף של בעלי הדירות בבניין המשותף הוא מצומצם למדי, וכולל רק את ההוצאות הדרושות לצורך שמירה וניהול הרכוש המשותף, לרבות שיפורים הנעשים בהסכמת בעלי הדירות. בכלל זאת, למשל, ניתן למנות מימון של שירותי ניקיון וגינון, תחזוקת מעליות וכן הלאה.
מכאן, כמובן, עולה השאלה: כיצד יתחלק החשבון המשותף בין בעלי הדירות? ס' 57 לחוק המקרקעין קובע כי החלוקה תיעשה באופן יחסי, על פי החלקים של בעלי הדירות ברכוש המשותף. במובן זה, הסעיף מייצר מגמה של "התחשבנות" בין הדיירים, ומתווה להם דרך ברורה של חלוקת הוצאות.
אם בכל זאת מי מהדיירים נמנע מלשלם את חלקו בחשבון המשותף של ועד הבית, הרי שמדובר בהפרה של חוק המקרקעין, וקמה עילה לתביעה בנדון.
שינויים ותיקונים בדירות
בתוספת לחוק המקרקעין מעוגן נוסח מוצע של תקנון מצוי עבור בעלי דירות בבית משותף. ס' 2 לתקנון המצוי קובע כי בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו הפרטית שינויים או תיקונים מסוגים הבאים:
- פוגעים ברכוש המשותף
- עלולים לסכן את קיומו של הרכוש המשותף
- עשויים לשנות את ערכו של הרכוש המשותף
בפסק הדין בעניין 20/73 שמע נ' סדובסקי (1974) נדונו הנסיבות הבאות – דייר הפך את הדירה הפרטית שלו לחנות. השכנים התרעמו והתלוננו על המהלך. עלתה, אם כן, השאלה: האם מדובר בפעולה אסורה לפי ס' 2 לתקנון המצוי? דעת הרוב קבעה כי ניהול עסק בתוך הדירה הוא בגדר שינוי ייעוד של הדירה. ס' 2 לתקנון המצוי אוסר על שינויים מבניים בלבד שעלולים לפגוש ברכוש המשותף, ולא על שינויים בשימוש שנעשה בדירה. לכן, בית המשפט התיר את פעילותו של הדייר.
למען הסר ספק, ככל שבעל הדירה המעוניין בשינוי או בתיקון קיבל את הסכמת האסיפה הכללית של בעלי הדירות, הרי שאין כל מניעה שיבצע את השינוי כרצונו, אפילו אם הוא פוגע ברכוש המשותף, מסכן את קיומו או משנה את ערכו.
סכסוכים בנושא הליכי פינוי בינוי
במסגרת פרויקטים של פינוי ובינוי, מבוצעת הריסה של המבנה הקיים לצורך בנייה חדשה עם תשתיות משופרות. בנסיבות כאלו, קיים חשש שמא דיירים מסוימים התנגדו למהלך ויסכלו את התהליך.
בכפוף להסדר הקבוע בס' 2(א) לחוק פינוי ובינוי (פיצויים), תשס"ו-2006, דיירים אשר מסרבים להצטרף לפרויקט פינוי בינוי באופן בלתי סביר חשופים לתשלום פיצויים ליתר הדיירים בגין הנזק שנגרם להם בשל אובדן העסקה. הסדר זה נועד למנוע סחטנות פוטנציאלית מצד שכנים מסוימים.
בפסק הדין בעניין 3511/13 שורצברגר נ' מרין (2014) נקבע כי סירוב של דייר יוגדר כבלתי סביר ככל שמדובר בעסקה כדאית מבחינה כלכלית ברמה האובייקטיבית וככל שהוצעו לו מגורים חלופים ראויים. רק במקרים נדירים, יצדיקו נסיבות אישיות של בעל דירה סרבן את סירובו, בהתאם לס' 2(ב)(4) לחוק פינוי ובינוי (פיצויים).
סמכות השיפוט הרלוונטית
סמכות השיפוט הרלוונטית במקרים של בתים משותפים: מסע בנבכי מערכת המשפט
האם אי פעם תהיתם מי באמת מחליט כשהשכן מלמעלה מחליט להפוך את הדירה שלו לאולפן הקלטות? או כשהוויכוח על הגינה המשותפת מתלהט? בואו נצא למסע מרתק בעולם המשפטי של הבתים המשותפים ונגלה מי באמת מחזיק במושכות הצדק!
המפקח על רישום המקרקעין: השופט השכונתי שלא ידעתם שיש לכם
לפי ס' 72(א) לחוק המקרקעין, המפקח על רישום מקרקעין מוסמך לדון בסכסוכים אשר נידונים לפי החוק. ככלל, מדובר בסמכות ייחודית ובלעדית לגורם זה ולעיתים תלוי מקרה וסעד, אף מדובר בסמכות מקבילה לזו של בית משפט השלום. כך למשל, בנסיבות של הסגת גבול לתוך דירה פרטית או בתוך הרכוש המשותף, התובע רשאי להגיש את התביעה לבית משפט השלום במקום למפקח.
חשוב לדעת אם כן כי המפקח על רישום המקרקעין מחזיק בסמכויות דומות לסמכויותיו של בית משפט השלום ביחס לתביעות אזרחיות, ועל כן קביעותיו תקפות ומחייבות את הצדדים להליך. על כן, אם הגשתם תביעה אצל המפקח על רישום המקרקעין, אל לכם להקל ראש בעניין – התייחסו לתביעה זו ולו הוגשה לערכאה שיפוטית רגילה.
ברמה הפרוצדורלית, הגשת תביעה ללשכת המפקח על רישום המקרקעין שבו רשום הבית המשותף עשוי להיעשות הן באמצעות הדואר האלקטרוני, הן באמצעות דואר רגיל והן באופן ידני במבנה הפיזי של הלשכה.
במרבית המקרים המפקח על רישום המקרקעין! הוא הכתובת הראשונה והעיקרית לרוב הסכסוכים בבתים משותפים.
מה הופך את המפקח לכה מיוחד? ובכן, הוא מצויד בסמכויות נרחבות שמאפשרות לו לטפל במגוון רחב של סכסוכים, החל מוויכוחים על שימוש ברכוש המשותף ועד להחלטות על שיפוצים ושינויים מבניים. חשבו עליו כמו על "שופט השכונה" שלכם, שמכיר את הניואנסים של החיים בבית משותף.
בית משפט השלום: כשהעניינים מתחממים
לפעמים, כשהסכסוך חורג מגבולות הסמכות של המפקח או כשמדובר בתביעות כספיות גדולות, הזירה עוברת לבית משפט השלום. זה קורה, למשל, כשמדובר בתביעות נזיקין הקשורות לבית המשותף או כשיש צורך בסעדים נוספים.
תארו לעצמכם את בית משפט השלום כמו "הליגה הבכירה" של סכסוכי השכנים. כאן, ״המשחק הופך רציני יותר״, בית המשפט כפוף לדיני הראיות.
בית המשפט המחוזי: הערעורים מגיעים לכאן
חשבתם שזה נגמר? לא ממש. אם מישהו לא מרוצה מההחלטה של המפקח או של בית משפט השלום, הוא יכול לערער לבית המשפט המחוזי. זה כמו הסיבוב השני בתחרות "מי צודק יותר בסכסוך השכנים".
בית המשפט העליון: כשהשכנים מגיעים לפסגה
ברוב המקרים, הסיפור מסתיים לכל היותר בבית המשפט המחוזי. אבל לפעמים, כשיש שאלה משפטית עקרונית או כשמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית מיוחדת, הסכסוך יכול להגיע (בגלגול שלישי) עד לבית המשפט העליון.
זה קורה נדירות, אבל כשזה קורה – זה כמו הגמר הגדול של אולימפיאדת הסכסוכים השכונתיים. ההחלטות שמתקבלות כאן יכולות להשפיע על כל בית משותף במדינה!
אז מה זה אומר עבורכם?
1. דעו את זכויותיכם: הכירו את הערכאות השונות ואת סמכויותיהן. זה יכול לחסוך לכם זמן, כסף ותסכול רב.
2. נסו לפתור בעיות בדרכי שלום: לפני שאתם רצים למפקח או לבית המשפט, נסו לדבר עם השכנים. לפעמים, שיחה טובה יכולה לפתור בעיות מהר יותר מכל הליך משפטי.
3. היו מוכנים: אם אתם נכנסים להליך משפטי, התכוננו היטב. אספו ראיות, תעדו הכל, והתייעצו עם עורך דין המתמחה בתחום.
4. זכרו את התמונה הגדולה: בסוף היום, אתם עדיין חיים באותו בניין עם אותם שכנים. נסו לשמור על יחסים טובים, גם בזמן סכסוך.
לסיכום, מערכת המשפט בתחום הבתים המשותפים יכולה במקרים רבים לסייע לכם בקבלת סעד משפטי, יחד עם זאת, בפעם הבאה שאתם שומעים את הבאס העמוק מהדירה של השכן ב-2 בלילה, אתם כבר יודעים – יש לכם כתובת (או כמה) לפנות אליה. אבל אולי, רק אולי, כדאי קודם לנסות לדפוק בדלת ולבקש בנימוס להנמיך את הווליום?
חשיבות הליווי המשפטי
נתקלתם בבעיה הקשורה לבית משותף? אל תישארו לבד במגרש המשחקים המשפטי!
האם אי פעם הרגשתם כאילו הבית המשותף שלכם הפך למבוך משפטי מסובך? האם מצאתם את עצמכם מול שכן עקשן או החלטה של ועד הבית שמרגישה כמו עוול צורם? אל דאגה, אתם לא לבד במסע הזה!
למה כדאי לכם לפנות אלינו לייעוץ משפטי?
1. ניסיון עשיר בג'ונגל העירוני: צוות עורכי הדין שלנו במחלקת מקרקעין תכנון ובניה בחברת עורכי דין מור ושות׳, הם כמו מדריכי ספארי מנוסים בג'ונגל של הבתים המשותפים. אנחנו מכירים כל שביל, כל מלכודת, וכל חיה נדירה בסבך המשפטי הזה.
2. פתרונות מותאמים אישית: כל בניין הוא עולם ומלואו, וכך גם כל סכסוך. אנחנו לא מאמינים בפתרונות "one size fits all". נתפור עבורכם אסטרטגיה משפטית שמתאימה בדיוק למידותיכם, כמו חליפה מעולה.
3. חיסכון בזמן, כסף ועוגמת נפש: במקום לנסות לפענח לבד את חוקי המקרקעין, התייעצו איתנו, נחסוך לכם שעות של קריאה מייגעת ונמנע טעויות יקרות.
4. מניעה טובה מהליך משפטי מיותר: לפעמים, ייעוץ מוקדם יכול למנוע סכסוך ארוך ומתיש. אנחנו יכולים לעזור לכם לזהות בעיות פוטנציאליות לפני שהן מתפתחות לסערה של ממש.
אז איך זה עובד?
1. צרו קשר: התקשרו אלינו או מלאו את הטופס באתר. אנחנו זמינים כמו השכן הטוב ביותר – תמיד שם בשבילכם.
2. תאמו פגישה: נקבע פגישת ייעוץ ראשונית. זה יכול להיות במשרדנו או אפילו בזום / שיחת וידאו – מה שנוח ונכון לכם.
3. שתפו אותנו: בפגישה, ספרו לנו הכל. כמו רופא טוב, אנחנו צריכים לדעת את כל הסימפטומים כדי לתת אבחנה מדויקת.
4. קבלו ייעוץ מקצועי: נציג בפניכם את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם, ונבנה יחד אסטרטגיה משפטית מנצחת.
5. פעלו בביטחון: עם הידע והכלים שתקבלו מאיתנו, תוכלו לצעוד בביטחון בנתיבי הבית המשותף.
*כרו, בסופו של יום, הבית שלכם הוא המבצר שלכם – גם אם הוא חלק מבניין משותף. אל תתנו לבעיות משפטיות להפוך אותו למלכודת. עם הייעוץ הנכון, תוכלו להפוך כל אתגר להזדמנות, וכל סכסוך לפתח לשיפור היחסים עם השכנים.
אז למה אתם מחכים? צרו איתנו קשר עוד היום ותנו לנו להפוך את הבית המשותף שלכם למקום שבו החוק והצדק גרים בהרמוניה מושלמת!
מור ושות׳, חברת עו״ד ונוטריון
02-5953322 / 03-3030430
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.